האם הסבל הכרחי — או רק הנחה שלא נבדקה?

אם תמיד חייב להיות סבל — כיצד ייתכן מצב הפוך?
ואם זה אינו מתיישב עם דברים אחרים — האם זו בכלל בעיה?

ייתכן שהשאלה עצמה שגויה.

במקום לשאול “איך זה מסתדר עם משהו אחר”, נכון יותר לשאול:
מי אמר שזה נכון?
ולפני כן — מה זה בכלל אומר?

לא כל טענה חייבת להתיישב עם טענות אחרות.
ייתכן שיש סתירות, וייתכן שיש דברים שאינם עולים בקנה אחד.

לכן סדר הבדיקה צריך להיות:

ראשית — מה פירוש הטענה?

שנית — האם היא נכונה?

ורק לאחר מכן — האם וכיצד היא מתיישבת עם טענות אחרות.

אין להניח מראש שהכול חייב להסתדר.
ייתכן שכן — וייתכן שלא.

 

מה פירוש “תמיד חייב להיות סבל“?

כדי לדון בכך, יש לברר תחילה את משמעות הטענה.

האם “תמיד” פירושו בכל רגע ורגע?
ומהו “סבל”? האם מדובר בכל סבל, או במידה מסוימת בלבד?

פירוש ראשון:
תמיד יהיה רע — אך לא באותה מידה, ולא בהכרח ביחס שווה לטוב.
הסבל משתנה: פעם בבריאות, פעם בקשרים חברתיים, פעם במשמעות, פעם בערך עצמי, וכן הלאה.
כלומר, תמיד יש רע כלשהו — אך לא בהכרח באותה עוצמה או באותו משך.

פירוש שני:
בכל רגע מתקיים איזון בין טוב לרע — אותה כמות בדיוק.
אם כך, עולה שאלה: האם איזון כזה מתקיים בכל רגע?
ואם כן — ייתכן שהחוויה מתאפסת, ולא מורגש לא טוב ולא רע.

 

האם זה נכון?

נבחן אפשרות קיצונית:
אם ב־100% מהזמן יש טוב ורע באותה מידה — האם זה מחייב סבל תמידי?

ומי אמר שזה נכון?
האם יש כאן הכרח לוגי — או רק תחושה?

ייתכן שנמצא לכך היגיון מסוים,
אך אין הכרח שזה גם יתיישב עם תפיסות אחרות.

 

אפשרות נוספת

ייתכן שאם יש טוב בזמן כלשהו — בעבר, בהווה או בעתיד — בהכרח יהיה גם רע.

אך גם כאן יש לשאול:
מי אמר?

האם ייתכן מצב של טוב בלבד — ללא כל רע?

לכאורה אפשר לחשוב שזה אפשרי מבחינה רעיונית, אך קשה להצביע על כך במציאות.
ואולי גם מבחינה רעיונית הדבר כלל אינו ברור.

 

האם ניתן לדמיין טוב בלי רע?

נראה שלא.

אי אפשר לדמיין שובע בלי ידיעה על רעב.
אי אפשר לדמיין אור בלי מושג של חושך.
אי אפשר להבין טוב בלי היכרות כלשהי עם רע.

כלומר, בחוויה הסובייקטיבית — טוב מחייב לפחות ידיעה מינימלית של רע.

 

שאלת הכמות

אם נדרשת “טיפה” של רע כדי להבין טוב —
האם נדרשת גם אותה כמות של רע כנגד כל כמות של טוב?

האם:

עבור יחידה אחת של טוב — נדרשת יחידה אחת של רע?
או

שמספיקה כמות מינימלית של רע כדי לאפשר הרבה טוב?

כאן מתפצלות שתי גישות:

גישה אחת אומרת:
די במעט רע כדי לאפשר הרבה טוב.

גישה שנייה אומרת:
חייב להיות איזון — כמידת הטוב כך מידת הרע.

 

פרדוקס החוויה

מצד אחד — הטוב תלוי ברע.
מצד שני — כאשר הטוב גדל, הרע נעלם מן החוויה.

כיצד ייתכן שהפכים גם מאפשרים זה את זה וגם מבטלים זה את זה?

כאן חשוב להבחין בין שתי שאלות שונות:

האם הדבר הגיוני מצד עצמו?

האם הוא מתיישב עם תפיסות אחרות?

ייתכן שמשהו יהיה הגיוני מצד עצמו — אך לא יתיישב עם תפיסות אחרות,
וייתכן גם להפך.

לכן יש לבחון כל טענה משתי נקודות המבט — מבלי לפסול מראש אף אחת מהן.

סיכום

כדי לברר אם הסבל הכרחי:
ראשית, להבין מה הטענה אומרת.
לאחר מכן, לבדוק האם טוב מחייב רע כלשהו.
ולבסוף — האם יש הכרח ליחס שווה ביניהם.

ייתכן שיש קשר בין טוב לרע — אך לא ברור מה טיבו,
ואם הוא הכרחי בכלל.

שתף פוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סרטונים נוספים

מאמרים נוספים

פרשת ויגש, איך ולמה לסלוח למי שפגע בנו?

כאשר יוסף נפגש עם אחיו שניסו לפגוע בו ומכרו אותו לעבד, הוא סולח להם משתי סיבות. השיעור מציג את שתי הדרכים הללו לסליחה, ומראה כיצד אפשר ליישם אותן גם ביחסים שלנו עם מי שפגע בנו.

מי קרוב יותר לאלוהים, העוסק במלאכה טבעית או במלאכה מלאכותית?

בהרצאה קצרה זו נבחנת השאלה איזה סוג עיסוק קרוב יותר לאלוהים, מלאכה טבעית כמו חקלאות או מלאכה מלאכותית כמו תעשייה. מובהר שאמונה אישית אינה תלויה בסוג העיסוק, אך בהשתלשלות הבריאה יש הבדל של קרבה למקור.

תמונה של אברהם גטה

אברהם גטה

תפריט נגישות