גאווה ושחצנות נוצרות לרוב מתוך הרגשה שההצלחה היא הישג אישי בלבד, ללא כל תרומה חיצונית. הרצאה זו מציעה דרך פשוטה להתמודד עם הנטייה הזאת: בכל פעם שאדם מרגיש גאה בהישג מסוים, עליו לעצור ולבדוק האם ההצלחה הזו באמת שייכת לו בלבד, או שהיו גורמים נוספים שתרמו לה.
הדוגמה שמובאת היא הולדת ילדים. אדם עשוי להתגאות בכך שיש לו ילדים, אך אם יבחן את הדברים לעומק יגלה ששותפים רבים היו חלק מהתהליך: ההורים שלו עצמו, בן או בת הזוג, חוקי הטבע, ולבסוף הבורא. כאשר בוחנים כל הישג באור הזה, מבינים שאין הצלחה שהיא באמת הישג בלעדי של אדם אחד, וכך נחלשת הקרקע שעליה גדלות גאווה ושחצנות.
