משיח וגאולה

שיטת המשפט העברי הקדום ושיטת חבר המושבעים – האם הכרעה פה אחד צודקת יותר מהכרעת רוב? מהי שיטת המשפט העברי הקדום לפי עורך הדין והפסיכולוג נמרוד עובדיה? לדעת עורך הדין והפסיכולוג נמרוד עובדיה, שיטת המשפט העברי הקדום והמקורי הייתה שיטה משפטית היררכית, המבוססת על העם עצמו ולא על מלומדים הממונים עליו מלמעלה. לדבריו, אפשר למצוא […]

מדינה יהודית ומדינת הלכה – האם אפשר להפריד ביניהן? אם תשאלו יהודים דתיים האם הם רוצים שהמדינה תהיה מדינה יהודית, רבים מהם ישיבו לכם: בוודאי, ברור. חלקם אף יטיפו יום ולילה על כך שהמדינה צריכה להיות מדינה יהודית. הם יאמרו שהיהדות היא שורש הקיום שלנו, הזהות שלנו, הבסיס לקיומנו כאן וכו׳ וכו׳. אך אם תשאלו

קבלה מול פילוסופיה: שתי דרכים להבנת המציאות – מבט לל”ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא – דבר שמקבלים. כלומר, ידע על המציאות שבא בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת כך: ״וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה״ (שמות ל״א, ג׳). רש״י שם מפרש: חכמה – ״מה שאדם שומע

קבלה ופילוסופיה – מה בין קבלה לפילוסופיה? ל״ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא, דבר שמקבלים. ידע על המציאות שמגיע בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, תבונה ודעת: ״חכמה – מה שאדם שומע מאחרים ולמד. תבונה – מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד. דעת – רוח הקודש״. רש״י, שמות ל״א, ג׳. לפי תפיסת

יש דברים שהידיעה שלהם וההשגה שלהם הן אחת. כלומר, עצם הידיעה היא כבר ההשגה. אם כן, לא ניתן לדעת אותם מבחוץ, ולא ניתן לצייר אותם מבלי להיות כבר בתוכם. אם ניישם זאת על ימות המשיח, מתקבלת סתירה חריפה: מצד אחד – כדי לצפות, צריך לצייר. מצד שני – אם הציור אמיתי, הרי שכבר השגת; ואם

לכל אחד יש ציור של ימות המשיח, כיד הדמיון הטובה עליו או כיד השכל הטוב עליו. אך לא נדע באמת איך יהיו עד שיהיו. הרבה אנשים מדמים את ימות המשיח כשינוי המצב הנוכחי ושיפור מצבם למשהו אחר, שנראה להם שיהיה טוב יותר. אך אילו היו מתבוננים מעט, היו מבינים מיד שאין באותם ציורים וציפיות שלמות