לכל אחד יש ציור של ימות המשיח, כיד הדמיון הטובה עליו או כיד השכל הטוב עליו. אך לא נדע באמת איך יהיו עד שיהיו.
הרבה אנשים מדמים את ימות המשיח כשינוי המצב הנוכחי ושיפור מצבם למשהו אחר, שנראה להם שיהיה טוב יותר. אך אילו היו מתבוננים מעט, היו מבינים מיד שאין באותם ציורים וציפיות שלמות אמיתית; ולאחר זמן קצר, כאשר היו משיגים את אותן ציפיות, היו מגלים עד כמה הטעו את עצמם לחשוב שאלו הם ימות המשיח. מי שמתבונן אפילו מעט יכול להבין מראש שאין אלו ימות המשיח כלל ועיקר, אלא רק שינוי של המצב הנוכחי – שינוי שייתכן שייראה טוב יותר באופן יחסי, אך אין בו שלמות אמיתית.
ואחרים מתארים את ימות המשיח במילים כלליות, שהם עצמם אינם באמת מבינים את משמעותן המדויקת, ואם בכלל יש להן משמעות אמיתית. עבורם, ימות המשיח הם מילים כלליות בלבד, שאין הם יודעים את משמעותן.
אולי אפשר לומר שבאופן כללי יודעים, אך לא באופן פרטני?
כלומר, אולי אפשר לומר שיודעים באופן כללי שיהיה רק טוב; רוצים שהמציאות תהיה שלמה – שלמה בשלמות שאין אחריה, ושהחיים יהיו במצב מתוקן.
אלא מה? אלו רק מילים. צריך לתרגם את המילים הללו לתוכן בעל משמעות. כלומר, האם הדבר הזה אפשרי או לא?
אם הוא אינו אפשרי – הרי אלו מילים חסרות פשר ומשמעות. מילים יפות ונחמדות, אך מאחוריהן אין תוכן אמיתי ומשמעותי, בר־הבנה.
אם כן, האם המילים הללו – שלמות, גאולה, הכול טוב ללא רע – נושאות בתוכן משמעות שניתן לאחוז בה, או שמא אלו רק מילים יפות ללא תוכן אמיתי?
לכן, לומר מילים כלליות שאין מאחוריהן תוכן מחייב ובר־משמעות – אין זה נקרא לדעת כיצד יהיו ימות המשיח והגאולה השלמה.
אלא מה? אולי אפשר לומר שאין יודעים להגדיר באופן חיובי, אך יודעים להגדיר באופן שלילי: המצב הנוכחי אינו גאולה שלמה; המצב הנוכחי אינו מושלם. ומהם ימות המשיח? שהמצב הנוכחי ייפסק, והמצב שאיננו מרוצים ממנו – ייפסק.
כעין מה שאמרה בת המלך: “המקום הזה אינו טוב”.
אלא שגם כאן עולה אותה שאלה: האם יש מקום אחר? אולי כל המצבים האפשריים דומים למצב הנוכחי, ולכן כל הרעיון לצאת ממנו הוא אשליה מדומה, שאין מאחוריה משמעות.
כאשר אנו שוללים את המצב הנוכחי, אם לא קיים משהו חיובי – השלילה אינה אומרת דבר. אם הכול אינו טוב ואין מקום אחר שהוא טוב, לומר שהמקום הזה אינו טוב – חסר משמעות.
ומצד שלישי: אם אכן אין מקום אחר שהוא טוב – אז מה המשמעות של “לא טוב”? אם הכול אינו טוב ואין טוב כלל – מה פירוש “לא טוב”?
רוב בני האדם נושאים בתוכם צפייה לימות המשיח. אך חשוב שיזכרו: ייתכן שהצפייה הזו היא פרי דמיון, והיא עלולה לאכזב.
ישנן שתי בעיות בצפייה שאינה אמיתית לימות המשיח:
הבעיה האחת – שייתכן שיבואו ימות המשיח, והוא לא ידע שהוא נמצא בהם, משום שימות המשיח שלו אינם תואמים את המציאות.
הבעיה השנייה – שייתכן שיקבל משיח שקר כמשיח אמת, מפני שאין לו ציור אמיתי של ימות המשיח.
בקיצור: מי שמחזיק בציור כוזב של ימות המשיח – מלבד שאינו מכוון אל האמת, הוא גם מסתכן בשני סיכונים: האחד, שלא יכיר במשיח האמיתי כאשר יבוא; והשני, שילך אחר משיח שקר, כפרי דמיונו.
לכן, אדם יכול לצייר לעצמו ימות משיח כפרי ניסיונו, לימודיו ודמיונו; אך כל עוד לא הגיע אליהם – עליו לדעת שייתכן שזהו רק דמיונו. עליו לקחת בחשבון שלא נדע כיצד יהיו ימות המשיח עד שיהיו.
ואם הוא זוכר שהציור שלו מוגבל, ושייתכן שאינו מכוון לאמת – הרי שהוא שם לעצמו סייג. בכך הוא עשוי להקטין את הסיכון שייפול אחר משיח שקר, וגם אם יבוא המשיח האמיתי – ידע לקבלו, אף אם אינו תואם בדיוק את ציפיותיו. הוא יהיה נכון ליישר את עצמו ואת דמיונו אל המציאות, ולא יסרב לקבל את המשיח האמיתי.
ולא כפי שהיה במעשה בגננים, שהיו מגרשים אותו וזורקים עליו אבנים, עד שהתברר להם שהוא הגנן האמיתי (עיין במעשה משבעת הקבצנים, הקבצן החרש).
בנוסף לכל זה, ייתכן שימות המשיח הם מסוג הדברים שהשגתם וידיעתם אחת. כלומר, יש דברים שידיעתם והשגתם היא אחת: אם אתה יודע איך הם – כבר הם בידך; ולכן לא ייתכן לצייר אותם בלי להשיגם.
אך כאן מתגלה הפרדוקס: אם לא ניתן לצייר את אותה תכלית – כיצד ניתן להשיג אותה?
כדי לנסות להשיג וכדי לצפות – צריך לצייר. ואם לא יודעים לצייר – אין מה לחפש, וכל שכן למצוא.
והפתרון לפרדוקס הזה יכול להיות בכך שחיפוש ימות המשיח הוא בעצם חיפוש הידיעה מה לחפש. אם ידיעתם והשגתם אחת – הרי שעיקר החיפוש הוא לגלות מה מחפשים בכלל, מהם ימות המשיח. וברגע שאדם יודע מה הוא מחפש – באותו רגע הוא כבר השיג.
האם אפשר לומר שאדם שאינו יודע מהו המשיח יכול כבר עכשיו להיות שרוי בימות המשיח – ורק אינו יודע זאת?
התשובה היא בהחלט שכן. ייתכן שהמציאות של ימות המשיח כבר כאן ועכשיו – אלא שהוא אינו מודע לכך. כפי שראינו במעשה משבעת הקבצנים, בקבצן החרש, שאותו אדם שזרקו עליו אבנים וגירשו אותו – הוא הוא הגנן האמיתי (המשיח שלהם).
לסיכום: ידיעת ימות המשיח כרוכה בכמה קשיים. הקושי הראשון – שייתכן שמדובר בדברים שהשגתם וידיעתם אחת, ומכאן נובעת בעיה בעצם החיפוש והמציאה. הפתרון לכך עשוי להיות בכך שהתכלית היא לדעת מה מחפשים.
אם אין יודעים באמת מהם ימות המשיח, עלולות להתעורר שתי בעיות: האחת – להאמין במשיח שקר; והשנייה – להתעלם מן המשיח האמיתי.
לכן, כל עוד אין ידיעה ודאית ומוחלטת מהו המשיח ומהם ימות המשיח, יש להתייחס לציור האישי בערבון מוגבל, ולדעת שייתכן שאדם כבר נמצא בימות המשיח – אלא שאינו מודע לכך.
