חקירה

ניתוח יחסי סיבה ותוצאה: האם הסיבה מחייבת את התוצאה או התוצאה מתחייבת מהסיבה? בבואנו לחקור קשר סיבתי, עלינו לבחון שני כיווני חקירה: האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? למראית עין, שתי השאלות הללו נראות זהות לחלוטין. במאמר זה נסביר מהו מקור הבלבול ביניהן, מתי הן אכן זהות ומתי מדובר בשתי שאלות שונות […]

קבלה מול פילוסופיה: שתי דרכים להבנת המציאות – מבט לל”ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא – דבר שמקבלים. כלומר, ידע על המציאות שבא בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת כך: ״וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה״ (שמות ל״א, ג׳). רש״י שם מפרש: חכמה – ״מה שאדם שומע

קבלה ופילוסופיה – מה בין קבלה לפילוסופיה? ל״ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא, דבר שמקבלים. ידע על המציאות שמגיע בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, תבונה ודעת: ״חכמה – מה שאדם שומע מאחרים ולמד. תבונה – מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד. דעת – רוח הקודש״. רש״י, שמות ל״א, ג׳. לפי תפיסת

סוגי שאלות – מה היתרונות והחסרונות בשאלה “למה”? לעיתים שואלים: למה דבר מסוים הוא נכון? השאלה הזו יכולה לעזור להבין הרבה דברים, אך לעיתים יש בה גם חיסרון בבירור האמת. מדוע? משום שהיא מניחה מראש שהדבר אכן נכון, ורק נותר לברר למה הוא נכון – בעוד שבפועל ייתכן שהדבר כלל לא נכון, ואז ממילא אין

שכל ואמונה: האם קיים דבר שמעבר ללוגיקה? למושג “אמונה” שני מובנים עיקריים. המובן הראשון מתייחס למצב שבו אדם מקבל משהו כעובדה נכונה מבלי לבדוק או להבין את ההיגיון שמאחוריה. כלומר, אדם יודע משהו, אך לא תמיד מסוגל להסביר את הבסיס הרציונלי של הידע או האמונה שלו. במובן זה, האמונה היא סוג של “שכל” שמבוסס על

מבוי סתום בחקירה – איך להתגבר על מבוי סתום בבירור האמת?   כאשר מגיעים למבוי סתום בתהליך חקירה או בירור, יש לפעול בשיטתיות כדי להתמודד עם הקושי. ראשית, יש לבדוק האם כל השלבים שהובילו לנקודה זו הובהרו במלואם. האם נעשה בירור יסודי של כל הנושאים הרלוונטיים עד לנקודת המבוי הסתום? אם במבט ראשון הכול נראה