האם אפשר לטעות בזמן? על טעויות בתפיסת עבר, הווה ועתיד
האם ייתכנו טעויות בתפיסת הזמן? למשל, לטעות ולחשוב שאירוע שכבר התרחש בעבר עוד עתיד להתרחש בעתיד, או להפך – לחשוב שאירוע עתידי כבר התרחש?
ניקח לדוגמה מקרה פשוט: חוב שכבר שולם בעבר. האמת היא שהחוב שולם, אך בטעות אדם סבור שעדיין לא שילם, ושעליו לשלם אותו בעתיד. האם זו טעות בזמן?
אכן, יש כאן טעות הקשורה בזמן – שכן נשכח האירוע שאירע בעבר, ומתחוללת אשליה של חזרת אותו אירוע בעתיד. אולם חשוב לדייק: לא מדובר באותו אירוע ממש. זוהי טעות כפולה – האחת, שכחה של מה שקרה בעבר, והשנייה, יצירת תחזית שגויה לגבי העתיד, על בסיס האירוע שנשכח.
האירוע העתידי הוא לא האירוע שהיה, אלא אירוע דומה לו. העובדה שאירוע בעבר משפיע על הציפייה שלנו לעתיד, אינה אומרת שיש זהות בין העבר לעתיד – אלא שזיכרון או השכחה יוצרים תבניות חוזרות בתודעה.
כך למשל, אם בעבר נכנסנו לפארק ללא תשלום, אנו עשויים להניח שגם בעתיד הכניסה תהיה חופשית. אך גם אם אכן תהיה כך – זה לא אותו אירוע. מדובר באירוע אחר, דומה, אך שונה בזמן.
אם כן, ניתוח העתיד מתוך העבר עשוי להוביל לטעות, אך אין כאן בלבול בזמן עצמו. הזמן לא “מתחלף”. אירוע עתידי ואירוע עברי לעולם אינם אותו דבר, שכן הזמן הוא חלק מהותי מההגדרה של כל אירוע.
תופעה דומה מתרחשת בחוויה של דז’ה וו – התחושה שמשהו שקורה עכשיו התרחש כבר בעבר. גם כאן מדובר בשני אירועים שונים, בזמן שונה, אך דומים בתוכן או בצורתם. התחושה היא של חזרה, אך אין החלפה ממשית של זמני האירועים.
סוגי טעויות אפשריים
עבר: ייתכן שנשכח אירוע שקרה, לדוגמה, תשלום ששולם, ונחשוב בטעות שעדיין צריך לשלם.
עתיד: נצפה שיקרה משהו (למשל גשם), אך בפועל זה לא יתרחש.
הווה: נאמין שיש כסף בחשבון, אך אין בפועל.
במקרה של בלבול בין עבר ועתיד – למשל, אדם שדיבר עם מישהו בעבר, שכח את זה, וכעת חושב שהוא עדיין צריך לדבר איתו – יש כאן שתי טעויות: האחת על העבר, והשנייה על העתיד, אך אין כאן החלפה של הזמן עצמו.
למה אי אפשר להחליף זמן?
אירוע הוא לא רק תוכן – אלא גם מיקומו בזמן. הזמן הוא חלק מההגדרה של האירוע. אי אפשר להחליף אירוע מהעבר באירוע עתידי, ממש כפי שאי אפשר להחליף פיל עם נמלה. אפשר לטעות בזיהוי, אך לא להחליף את זהות הדברים.
אפשר לומר שיש מרכיבים של האירוע (למשל תוכן מסוים) שמופיעים גם בעבר וגם בעתיד – אך האירוע בשלמותו, הכולל את מיקומו בזמן, אינו ניתן להחלפה. לפיכך, לא ניתן לחשוב באמת שמה שקרה בעבר הוא מה שיקרה בעתיד, או להפך – אלא אם כן נתעלם ממרכיב הזמן, מה שאינו אפשרי בתפיסת אירוע שלם.
לדוגמה, זריחת השמש יכולה להתרחש גם בעבר, גם בהווה וגם בעתיד – אך בכל פעם זו זריחה אחרת, למרות הדמיון ביניהן. כל אחת מתרחשת בזמן אחר ולכן היא אירוע שונה.
האם ניתן לחשוב על זמן בלי אירועים?
חוויית הזמן כרוכה תמיד באירועים. אין זמן “טהור” ללא התרחשויות. אם נעלים את כל האירועים – גם הזמן יחדל להתקיים. הזמן זקוק לאירועים בדיוק כפי שהאירועים זקוקים לזמן. זהו קשר בלתי ניתן להפרדה.
