מה בין יום העצמאות להשכלה, לקִדמה ולנאורות?

מה בין יום העצמאות להשכלה, לקִדמה ולנאורות?
היהודים שהיו מובילים בקִדמה, בנאורות ובהשכלה היו החלוצים שבחלוצים לתקומת המדינה.
נכון, יסודות הדת היהודית היו קיימים, ולא רק היו קיימים אלא גם היוו השראה לחלוצים בעלי ההשכלה והקִדמה, כגון הבחירה בארץ ישראל ולא באוגנדה. אך הדת היהודית ונושאיה, בעיקר בשל חולשתם הרוחנית והחברתית, לא היו מן החלוצים שהובילו את הקמת הבית הלאומי לעם היהודי.
הכוח המרכזי שהוביל את תקומת המדינה היה הכוח המשכיל, היהודים שהיו בני תרבות המערב, משכילים, נאורים ומתקדמים.
אמנם כולם היו שותפים, ברמה כזו או אחרת, אך החלוצים שבחלוצים היו אותם משכילים מערביים, והם בסופו של דבר הביאו לגמר מלאכת הקמת הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
אלו הן עובדות החיים, זו ההיסטוריה של הציונות, אך לא כדי לנבור בעבר, אלא כדי להתבונן בהווה ובעתיד.
עלינו להיזהר בכבודה של הקִדמה, ההשכלה והנאורות.
אין פירוש הדבר שעלינו להאליל את ההשכלה, הנאורות והקִדמה, אך עלינו לנהוג בהן ביראת כבוד, לאחר התשועה הגדולה שהביאו לעמנו; ייתכן שהן תצעידנה אותנו לעוד עולמות חדשים וטובים.
מן הצד השני, כלפי כוח הדת והאמונה, יש מקום להתייחס בזהירות ואף בחשדנות מסוימת.
אך אסור לפסול את כוח הדת והאמונה בשל עברה, וגם לה יש לתת הזדמנות להצעיד אותנו קדימה, לצד החשדנות המתבקשת בשל עברה השלילי.
לסיכום, ההשכלה, הנאורות והקִדמה הביאו אותנו עד הלום, ועלינו להיזהר מלזלזל בהן; ייתכן שהן הדרך להצעיד אותנו קדימה.
ומנגד, אין לפסול את הדת בשל חשכת העבר; ייתכן שנמצא בה תוכן המעשיר ומשלים את אור ההשכלה והקִדמה.