סיבתיות – כיצד לזהות ולבדוק קשר סיבתי? כיצד מזהים קשר סיבתי? כיצד בודקים קשר סיבתי? כיצד ניתן לבדוק קשר בין חטא לעונשו? האם יש שכר ועונש בעולם הזה? כיצד פועל שכר ועונש במצוות? כיצד ניתן לבדוק קשר סיבתי בין שמירת מצוות לבין אריכות ימים? האם קיימת זיקה בין זהירות בקיום המצוות לבין שמירת החיים והצלה ממוות?

סיבתיות – כיצד לזהות ולבדוק קשר סיבתי?

כיצד מזהים קשר סיבתי? כיצד בודקים קשר סיבתי? כיצד ניתן לבדוק קשר בין חטא לעונשו? האם יש שכר ועונש בעולם הזה? כיצד פועל שכר ועונש במצוות? כיצד ניתן לבדוק קשר סיבתי בין שמירת מצוות לבין אריכות ימים? האם קיימת זיקה בין זהירות בקיום המצוות לבין שמירת החיים והצלה ממוות?

כאשר רוצים לבדוק האם קיים קשר סיבתי בין שני דברים, או שמא אין ביניהם קשר סיבתי, יש לבדוק זאת באופן הבא:

נניח שאנו רוצים לבדוק קשר סיבתי בין  X לבין  Y כלומר, אנו רוצים לבדוק האם  X הוא הסיבה ל־Y או האם  Y הוא התוצאה של .X

ראשית, נבדוק האם בכל פעם שמתרחש  X מתרחש אחריו  .Y אם קיימים מקרים שבהם  X מתרחש, אך לאחריו  Y אינו מתרחש — הרי שנשבר הקשר הסיבתי בין  X לבין .Y

אולם גם אם בכל פעם שמתרחש  X מתרחש אחריו  Y עדיין לא סיימנו להוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין  X לבין  Y  זאת משום שעלינו לבדוק גם האם כאשר  X אינו מתרחש — האם  Y עדיין מתרחש. שהרי אם כאשר  X מתרחש מגיע אחריו  Y אך גם כאשר  X אינו מתרחש עדיין מופיע  Y  לא ניתן לומר ש־ Y מתרחש בגלל  X, שהרי העובדה היא ש־ Y מתרחש גם ללא .X

לכן, רק כאשר מתקיימים שני התנאים יחד:

1. בכל פעם שמתרחש X — מתרחש אחריו Y.
2. כאשר X אינו מתרחש — Y אינו מתרחש.

רק אז ניתן לומר ש־X הוא הסיבה ל־Y.

לפיכך, קשר סיבתי מובהק בין שני דברים מתקיים כאשר אנו מזהים כי בכל פעם שמתרחש X, מתרחש אחריו Y, וכי Y אינו מתרחש ללא X. במקרה כזה ניתן לומר בביטחון ש־X הוא הסיבה ל־Y, ו־Y הוא התוצאה של X.

קשר סיבתי חד־כיווני וסיבות מרובות

אולם, לא כל קשר בין שני דברים הוא קשר כה הדוק. כלומר, ייתכן שלתוצאה אחת יהיו כמה סיבות שונות.

לכן יכולים להיות מצבים שבהם X הוא סיבה ל־Y (כלומר, בכל פעם שמתרחש X — מתרחש אחריו Y), אך Y יכול להתרחש גם ללא הופעתו של X.

במקרה כזה קיים קשר סיבתי מסוים, אך אין זה קשר סיבתי מלא והדוק, ואף לא קשר סיבתי דו־צדדי, אלא קשר סיבתי חד־צדדי וחד־כיווני.

כלומר: X מחייב את Y, אך Y אינו מתחייב רק מכוח X, אלא יכול להתרחש גם בעקבות גורם אחר שאינו X.

עם זאת, יש לחדד נקודה חשובה: אם Y מתרחש גם כאשר X קורה וגם כאשר X אינו קורה באופן גורף — ברור שלא ניתן לומר ש־Y מתרחש בגלל X, שהרי אנו רואים שהוא מתקיים תמיד. במקרה כזה לא ניתן לייחס את Y ל־X, משום שבאותה מידה ניתן היה לומר שהוא מתרחש בגלל “לא X”.

כדי לזהות מצב שבו תוצאה אחת יכולה לנבוע מכמה סיבות שונות — כלומר, כדי לומר ש־Y נובע הן מ־X והן מגורם אחר שאינו X (כגון Z) — צריך שתהיה חלוקה בין מקרים שבהם Y מתרחש לבין מקרים שבהם Y אינו מתרחש, ולאחר מכן לעקוב אחר הגורמים להתרחשותו של Y.

ואז ניתן לראות כי Y מתרחש בעקבות X או בעקבות Z:

בכל פעם שהתרחש X — התרחש אחריו Y (גם כאשר Z לא התרחש).

בכל פעם שהתרחש Z — התרחש אחריו Y (גם כאשר X לא התרחש).

אך אם לא התרחש X וגם לא התרחש Z — לא י+תרחש Y.

כלומר, כדי שיתרחש Y, צריך שיתרחש X או Z.

אם כך מתקבל: כאשר לא מתרחש X ולא מתרחש Z — לא יתרחש Y. אך כאשר מתרחש X או מתרחש Z — יתרחש אחריו Y.

לכן ניתן לומר כי Y יכול להתרחש כתוצאה מ־X או כתוצאה מ־Z, ולא כתוצאה מסיבות אחרות — משום שאנו רואים שכאשר אין X ואין Z, אין אחריהם Y, וכאשר יש X או Z, מגיע אחריהם Y.

 

יישום העיקרון: שכר, עונש והשגחה פרטית

על פי עיקרון זה, ננסה ליישם את דרך הבדיקה הסיבתית על תפיסת השכר והעונש ועל מושג ההשגחה הפרטית.

המשנה במסכת שבת קובעת:

“עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן: עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר.”

(משנה, שבת ב, ו)

על פי דברי המשנה:

התוצאה (Y): מוות בשעת הלידה.

הסיבה המיוחסת (X): חוסר זהירות בקיום מצוות נידה, הפרשת חלה והדלקת הנר.

אם רוצים לדעת האם קיים קשר סיבתי בין חוסר זהירות במצוות אלו לבין מוות בשעת הלידה — כיצד נבדוק זאת?

עלינו לבדוק האם נשים שאינן זהירות במצוות אלו מתות בשעת לידה בשיעור גבוה יותר מנשים הזהירות בקיום המצוות.

כלומר, עלינו לבדוק: האם כל הנשים שאינן זהירות במצוות אלו מתות בשעת לידה, ואילו הנשים הזהירות אינן מתות?

זו הבדיקה הראשונה.

אם נמצא שכל הנשים הזהירות אינן מתות בשעת לידה, ואילו הנשים שאינן זהירות מתות בשעת לידה — הרי שלכאורה נמצא קשר סיבתי בין חוסר הזהירות במצוות לבין מוות בשעת הלידה.

אולם אם נראה שנשים שאינן זהירות אינן מתות בשעת לידה, או לחלופין שגם נשים זהירות מתות בשעת לידה — לא מצאנו קשר סיבתי ברור.

זאת משתי סיבות:

האחת — אם נשים שאינן זהירות אינן מתות, הרי שחוסר הזהירות אינו מוביל בהכרח למוות.

השנייה — אם גם נשים זהירות מתות, הרי שהמוות אינו תלוי רק בחוסר הזהירות.

בשני המצבים הללו לא נמצא קשר סיבתי בין הזהירות במצוות אלו לבין מוות בשעת לידה.

אם המציאות העובדתית הייתה שנשים שאינן זהירות במצוות אלו מתות בשעת לידה, ואילו הנשים הזהירות אינן מתות — היה בכך ממצא המעיד על אפשרות של קשר סיבתי בין חוסר זהירות במצוות לבין מוות בשעת לידה.

אולם גם בכך עדיין לא הסתיימה הבדיקה.

ניתוח משתנים מתערבים ובידוד הסיבה

יש לסייג ולומר שעלינו לבדוק דבר נוסף: האם הנשים שאינן זהירות במצוות אלו ומתות בשעת לידתן — האם קיימת אצלן סיבה אחרת, שאינה קשורה לחוסר הזהירות במצוות, אשר היא הגורמת למותן?

כלומר, עלינו לברר האם מיתתן בשעת הלידה נגרמה בגלל חוסר הזהירות במצוות, או שמא הן מתו מסיבה אחרת שאינה קשורה לכך. ייתכן שהן מתות בשעת הלידה לא בגלל חוסר הזהירות שלהן במצוות, אלא בגלל גורם אחר לגמרי.

וכן מן הצד השני: הנשים הזהירות שאינן מתות בשעת לידתן — האם הדבר נובע בגלל זהירותן במצוות, או שמא הן אינן מתות מסיבה אחרת, ללא קשר לזהירותן?

כלומר, עלינו למצוא קשר ישיר בין הזהירות או חוסר הזהירות במצוות לבין מוות או אי־מוות בשעת הלידה.

אין זה מספיק שמצאנו שנשים הזהירות במצוות אינן מתות בשעת לידה, ואילו נשים שאינן זהירות מתות בשעת לידה. עלינו לבדוק גם שההבדל המרכזי והמשמעותי בין שתי הקבוצות — נשים שמתות בשעת לידה ונשים שאינן מתות בשעת לידה — הוא אכן הזהירות או חוסר הזהירות במצוות.

עלינו לשלול אפשרות שקיים הבדל אחר בין הקבוצות, שהוא הגורם האמיתי למוות או להצלה ממנו.

צריך להוכיח שהגורם למיתת אותן נשים שאינן זהירות נובע מחוסר הזהירות שלהן, ושאצל הנשים הזהירות חסר אותו גורם המביא למיתה.

כלומר, ישנן שתי אפשרויות:

או שחוסר הזהירות במצוות הוא הגורם הישיר למיתה בשעת הלידה.

או שחוסר הזהירות במצוות גורם לגורם מתווך אחר, והגורם המתווך הוא שמביא בסופו של דבר למיתה בשעת הלידה.

הנקודה המרכזית היא שיש לשלול אפשרות שהמיתה או אי־המיתה בשעת הלידה נגרמו בגלל סיבות אחרות.

ייתכן מצב שבו רק נשים שאינן זהירות במצוות מתות בשעת לידה, אך המוות עצמו אינו קשור לחוסר זהירותן במצוות (או שהתרחש למרות חוסר הזהירות), אלא נובע מגורם אחר.

לדוגמה: ייתכן שכל הנשים שאינן זהירות במצוות אלו משתייכות לקבוצה שיש להן בעיות גנטיות מסוימות, ולכן הן מתו בשעת לידתן — לא בגלל חוסר הזהירות במצוות, אלא בגלל הבעיה הגנטית. במקרה כזה, העובדה שהן לא היו זהירות במצוות היא רק צירוף מקרים. הבעיה הגנטית הייתה גורמת למותן בין שהיו זהירות במצוות ובין שלא היו זהירות.

עם כל זאת, מצד שני, גם אם תוצאות הבדיקה לא מצאו שום קשר בין זהירות במצוות לבין מיתה בשעת הלידה — ייתכן שעדיין חוסר זהירות במצוות גורם למיתה, אלא שהיה גורם אחר שהתערב ומנע את המוות בגין חוסר הזהירות במצוות.

אלא שאם אנו חוששים לגורמים שאין לנו לגביהם שום ממצאים עובדתיים — אפשר לומר על כל דבר שאיננו יודעים אם גרם למיתה בשעת הלידה, שאולי גם הוא גורם למיתה בשעת הלידה. ואפשר אפילו לומר שדווקא הזהירות במצוות היא שגורמת למיתה בשעת הלידה.

לפיכך, תלות בגורמים שאין לנו לגביהם שום הוכחה אף על פי שאיננו יכולים לשלול אותם על הסף היא חסרת משמעות, ואינה מלמדת אותנו דבר לחלוטין.

לסיכום

כדי לבדוק האם קיים קשר סיבתי בין חוסר זהירות במצוות לבין מוות בשעת הלידה, יש לבדוק תחילה האם נשים שאינן זהירות במצוות אלו מתות בשעת לידתן בשיעור גבוה יותר מאשר נשים הזהירות בקיום המצוות.

אם נמצא שאכן קיים הבדל כזה, עדיין יש לבצע בדיקה נוספת: האם אצל אותן נשים שאינן זהירות במצוות — ושיעור התמותה שלהן גבוה יותר ביחס לנשים הזהירות — המוות נגרם בגלל חוסר הזהירות במצוות, או שמא הוא נובע מגורם אחר שאינו קשור לחוסר זהירותן.

כלומר, ייתכן שאחוז הנשים שמתות בשעת לידה גבוה יותר בקרב נשים שאינן זהירות במצוות מאשר בקרב נשים הזהירות במצוות, אך הדבר אינו נובע מחוסר הזהירות עצמה. ייתכן שההבדל נובע מסיבה אחרת, כגון מקום הלידה, מצב רפואי מסוים, גורם גנטי, תנאי חיים, או כל גורם אחר שאינו קשור באופן ישיר לחוסר הזהירות במצוות.

לכן, כדי לקבוע קשר סיבתי אמיתי, לא די למצוא התאמה (קורלציה) בין שני דברים — כלומר, לראות ששני דברים מופיעים יחד. יש להוכיח כי האחד הוא הגורם לשני, ולשלול אפשרות שקיים גורם שלישי המשפיע על שניהם.

רק לאחר שנבדקו כל האפשרויות האחרות, ניתן לומר שקיים קשר סיבתי בין שני המשתנים.