קיטוב ודמוניזציה: כיצד דיון ענייני יכול להפחית את השנאה?
המחלוקות בין הקבוצות השונות במדינה גורמות לקיטוב, אך ישנם שני גורמים עיקריים שמובילים לקיטוב הזה. הגורם הראשון הוא תוצר אובייקטיבי של עניין המחלוקת עצמו, שבו ההבדלים בדעות ובערכים בין קבוצות שונות יוצרים קיטוב. כפי שהסברנו במאמר אחר, המחלוקות נובעות מהשוני בעדפות ובערכים בין הקבוצות השונות.
הגורם השני שמוביל לקיטוב הוא תופעה נלווית למחלוקות – הדמוניזציה. ברגע שיש מחלוקת וקיטוב, הצדדים המתנגדים נוטים לבצע דמוניזציה זה לזה. כלומר, הם מציירים את הצד השני כ”רעים”, מה שמחמיר את הקיטוב ומוביל לשנאה.
מהי דמוניזציה?
דמוניזציה היא תהליך שבו הצדדים החלוקים מציירים את יריביהם כדמויות רעות, לא מוסריות או אפילו לא אנושיות. הדבר נעשה בין היתר מתוך רצון להעצים את השנאה כלפי הצד השני, להקל על המאבק איתם ולהסיר את המחסומים המוסריים במלחמה נגדם.
הדמוניזציה בתנ”ך ובהיסטוריה
כמו למשל, בתנ”ך יש מצווה להרוג כל עמלקי, אפילו תינוק בעריסתו. כדי להתמודד עם הבעיה המוסרית הכרוכה בהרג תינוקות שלא חטאו, נעשתה דמוניזציה, והם צוינו כ”לא בני אדם”, כך שההוראה להורגם לא עוררה קונפליקט מוסרי.
כך גם במלחמת ישראל–חמאס לאחר אסון 7 באוקטובר, היו רבים שעשו דמוניזציה לאנשי חמאס ולתושבי עזה, והציגו אותם כ”חיות רעות” או גרוע מכך. זה נעשה כדי להקל על המאבק בהם ולהסיר כל עכבה מוסרית.
גם הנאצים, כאשר רצו להשמיד את היהודים, השתמשו בדמוניזציה. הם הציגו את היהודים כ”תת-אנשים”, וכך הסירו את המחסומים המוסריים של האוכלוסייה הגרמנית, מה שסלל את הדרך לשואה.
דיון ענייני: האם זה יכול להפחית את הקיטוב?
אם מתנהלים דיונים לגופו של עניין, כלומר אם עוסקים במחלוקות מבלי להוסיף כינויי גנאי או דמוניזציה, אזי הקיטוב שנוצר יהיה פחות חזק, ומחלוקות יהיו ענייניות יותר. במקרה כזה, יתמעט הקיטוב הנלווה לדמוניזציה, אך עדיין יישאר קיטוב שקשור לניגוד הדעות והערכים.
לסיכום
הקיטוב הנוצר מהמחלוקות הוא תופעה טבעית, אך כאשר הדמוניזציה נכנסת לתמונה, היא מוסיפה לשנאה ומחריפה את הקיטוב. דיון ענייני, שבו לא מוסיפים כינויי גנאי או דימויים שליליים, יכול לצמצם את הקיטוב הנלווה, אך הקיטוב המהותי שמגיע ממחלוקות עקרוניות וערכיות יישאר קיים.
