אגרנות כפייתית או אספנות אובססיבית – כיצד מתמודדים עם אגרנות יתר?

אגרנות כפייתית או אספנות אובססיבית – כיצד מתמודדים עם אגרנות יתר?

תיאור הבעיה

אשתי אוגרת הכול: סירים ללא סוף, עגלות, פוכים ומה לא. אפילו מבחינת אוכל – אנו זוג בלבד והיא מבשלת כאילו יש עשרים אנשים בבית.

אני מנסה להטיל סנקציות, כמו לא לאכול את האוכל וכדומה, אך גם זה לא עוזר. הלכנו לטיפול ושום דבר לא עוזר.

מה אפשר לעשות?

הבנת השורש: צורך נפשי והיגיון האגירה

ראשית, צריך להבין מה גורם לאגרנות המוגזמת ולתת מענה לצורך הזה.

בעיקרון, כולנו אגרנים, כפי שאמרו חז”ל: “כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל מחר – הרי זה מקטני אמונה” (בבלי, סוטה מח ע”ב). הרי רוב האנשים הם מקטני אמונה.

אלא מה? רוב האנשים האוגרים נחשבים לנורמליים, מכיוון שהאגרנות שלהם עומדת בשני תנאים:

האגרנות היא פרופורציונלית והגיונית.

האגרנות שלהם היא יעילה.

מה שבעצם יוצא הוא, שעצם האגרנות היא תופעה אנושית מקובלת, ואפילו נחשבת לטובה. אם כן, מהי בעצם הבעיה?

ניתוח הבעיה והפתרון: ייעול מערך האגירה

פרופורציה והיגיון: הבעיה הראשונה היא עד כמה האגרנות היא הגיונית במובן של עלות מול תועלת.

ייעול המערך: הנדבך השני הוא ייעול מערך האגרנות. אפשר לאגור – אך בצורה יעילה, כגון:

במקום לשמור לחם אפוי שמתקלקל תוך ימים ספורים, אפשר לשמור קמח.

במקום לחם אפוי, אפשר לשמור לחם יבש, קרקרים שמחזיקים מעמד חודשים, מנות קרב וכולי.

במקום לשמור קמח, אפשר לשמור חיטים.

במקום לשמור חיטים, אפשר לשמור כסף לקניית לחם, וכן הלאה.

בקיצור: המטרה אינה למנוע ממנה לאגור, אלא לייעל את מערך האגירה כך שתאגור בצורה יעילה יותר.

הקטנת עלויות האגירה

כאשר אנו מדברים על ייעול מערך האגירה, הכוונה היא גם להקטנת העלויות – במובן של תפיסת פחות מקום, הימנעות מהגבלת תנועה, שמירה על היגיינה וכולי.

דוגמה נוספת להמחשת ההתייעלות:

גם באגירת ממון – אפשר לאגור אגורות בשווי אלפי שקלים, אך אפשר לשמור את אותם אלפי שקלים בשטרות של 200 שקלים. זו דוגמה להתייעלות אפשרית באגירת כסף, אונקיות זהב וכולי.

אותו הדבר נכון לגבי כל מערך אגירה: אפשר לאגור בצורה יעילה יותר, עם פחות עלויות נלוות – בין אם מדובר בעלויות נפשיות, כלכליות או פיזיות.

איתור הסיבה המנטלית

עוד נקודה היא שהתופעה יכולה לנוע מתוך איזשהו צורך נפשי אחר. צריך לאתר את הצורך הזה מולה, לזהות את הסיבה המנטלית שבגללה יש לה אגרנות יתר, ולתת מענה הולם לאותו צורך העומד בבסיס האגרנות.

לסיכום

אגירה יעילה והגיונית: לאגור בצורה הגיונית, יעילה ועם פחות עלויות (מקום, נפש, היגיינה וסדר).

מענה לצורך הנפשי: לאתר את הצורך הנפשי העמוק ולתת לו מענה הולם, כך שלא ייווצר שוב צורך באגירה אובססיבית ולא הגיונית.