בחירה חופשית – מהי ההגדרה של בחירה חופשית? מה ההבדל בין חופש הרצון לחופש הבחירה?
כאשר אנו בודקים את השאלה האם יש בחירה חופשית לאדם, אנו יכולים לעסוק בשני מישורים. הראשון הוא כאשר הרצון נתון ביד האדם כפי שהוא, ואנו שואלים האם וכמה יש לו יכולת לממש את רצונו. אם הוא יכול לממש את כל רצונותיו, נאמר שיש לו בחירה חופשית מלאה. אם הוא לא יכול למלא שום רצון מתוך כל רצונותיו, נאמר שאין לו בחירה חופשית באופן מוחלט. אם הוא יכול למלא רק חלק מרצונותיו, נאמר שיש לו בחירה חופשית חלקית. ככל שיש לו יותר יכולת למלא יותר רצונות, כך הוא מגדיל את חופש הבחירה שלו.
לפי הגדרה זו של בחירה חופשית, כאשר אנו בודקים אם יש לו או אין לו בחירה חופשית, אנו בעצם בודקים עד כמה ביכולתו למלא את רצונותיו. ככל שיש לו יותר יכולת למלא את רצונותיו, נאמר שיש לו בחירה חופשית, ואם פחות, אז פחות.
אך ניתן להגדיר בחירה חופשית גם על הרצון עצמו, כלומר האם אדם רוצה את רצונותיו באופן חופשי או לא. כלומר, אנו בודקים האם ועד כמה רצונותיו התהוו באופן חופשי, ללא מניע חיצוני שהניע אותם. ככל שלרצונות היה מניע חיצוני, כך פוחתת הבחירה החופשית. וככל שהרצון לא מושפע מגורמים חיצוניים, כך יש לו יותר בחירה חופשית.
אם ניקח לדוגמה אדם שיש לו את היכולת למלא את כל רצונותיו, אך רצונותיו כפויים עליו כי הם תוצאה של מניע חיצוני, כלומר נגרמו על ידי גורם חיצוני. אזי לפי ההגדרה הראשונה, שבודקת את הבחירה החופשית לפי יכולת מילוי הרצון, נאמר שיש לו בחירה חופשית. ואילו לפי ההגדרה השנייה, נאמר שאין לו בחירה חופשית, כי הוא לא חופשי מרצונותיו.
איזו הגדרה נכונה יותר? האם ההגדרה שבודקת רק את יכולת מילוי הרצון, או את ההגדרה שבודקת גם אם הרצון התהווה באופן חופשי?
התשובה תלויה בעומק הבחירה החופשית שאנו מחפשים. אם אנו רוצים לבדוק את הבחירה החופשית בצורה יסודית ומעמיקה, אז גם אם אדם יכול למלא את כל רצונותיו, אם עדיין רצונותיו לא מתהווים באופן חופשי, אז הוא עדיין לא חופשי באמת. כי הוא עדיין משועבד לרצונות, ואין לו חופש מהם. כלומר, גם אם הוא ממלא אותם, עדיין אין הוא חופשי מהרצונות, והרצונות נכפים עליו. הוא פועל בהתאם לרצונות שלא הוא בחר, אלא הם נכפו עליו ממקור חיצוני.
בליקוטי מוהר”ן תניינא תורה קי:
“שָׁמַעְתִּי שֶׁאִישׁ אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ: כֵּיצַד הוּא הַבְּחִירָה, הֵשִׁיב לוֹ בִּפְשִׁיטוּת: שֶׁהַבְּחִירָה הִיא בְּיַד הָאָדָם בִּפְשִׁיטוּת, אִם רוֹצֶה עוֹשֶׂה, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה אֵינוֹ עוֹשֶׂה. וְרָשַׁמְתִּי זֹאת, כִּי הוּא נִצְרָךְ מְאֹד, כִּי כַּמָּה בְּנֵי־אָדָם נְבוּכִים בָּזֶה מְאֹד, מֵחֲמַת שֶׁהֵם מֻרְגָּלִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם מִנְּעוּרֵיהֶם מְאֹד, עַל־כֵּן נִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵין לָהֶם בְּחִירָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹת מַעֲשֵׂיהֶם. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לְכָל אָדָם בְּחִירָה תָּמִיד עַל כָּל דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה עוֹשֶׂה. וְהָבֵן הַדְּבָרִים מְאֹד”
איזו הגדרה כתובה בתורה הזאת? האם היא נכונה?
כפי שניתן לשים לב במאמר זה, רבי נחמן הגדיר את הבחירה החופשית ככזאת שתלויה ביכולת מילוי הרצון: “אם רוצה עושה, ואם אינו רוצה אינו עושה”. כלומר, אם אדם פועל בהתאם לרצונו, אז יש לו בחירה חופשית. כמובן, הגדרה זו תואמת את ההגדרה הראשונה של בחירה חופשית שהיא החופש למלא את הרצון.
אך לפי ההגדרה השנייה של בחירה חופשית, דהיינו, האם הרצון עצמו נוצר באופן חופשי, אין זה נחשב שיש לו בחירה חופשית, כפי שביארנו למעלה. נכון שהוא פועל בהתאם לרצונו, אך הוא לא חופשי לרצות את הרצון שלו. אם הרצון שלו לא נוצר באופן חופשי, אלא נגזר ממניע חיצוני, אז למרות שהוא רוצה ועושה, אין לו בחירה חופשית, כי הרצון כפוי עליו. הוא לא בחר את הרצון, ולכן אין לו חופש רצון. אמנם אין מי שיאמר לו מה לעשות, אבל יש מי שיקבע לו מה תרצה, מתי תרצה וכמה תרצה, ולכן אין לו חופש רצון ואין לו בחירה חופשית.
חופש הרצון והעדרו אנו יכולים לראות בחיים בפועל, כי לפעמים בחיים אנשים ממלאים את רצונם, אך מרגישים שהם לא חופשיים מהרצון. לדוגמה, אדם שמעשן עשוי להיות בעל היכולת לעשן כראות עיניו, אך למרות זאת מרגיש שהרצון לעשן נכפה עליו. הוא לא בוחר את הרצון הזה, ולא מרוצה ממנו. למעשה, היה מעדיף שלא היה לו את הרצון הזה בכלל.
זו הוכחה לכך שההגדרה השנייה של חופש הרצון היא הגדרה מקיפה יותר. הרי לנו אדם שהוא חופשי למלא את רצונותיו, אך מרגיש משועבד לרצון לעשן. ככל שדברים כאלה קורים, זה מצביע על כך שלמרות שהאדם יכול למלא את רצונותיו, הוא עדיין מרגיש משועבד ומוגבל.
לסיכום, בחירה חופשית ניתן להגדיר בשני אופנים, האחד – חופשיות במילוי הרצונות הקיימים, והשני – חופשיות בהיווצרות הרצונות עצמם. ההגדרה הכוללת והיסודית יותר של הבחירה החופשית היא זו שבודקת גם את חופשיות היווצרות הרצון של האדם.
