בחירות חופשיות – הפרדוקסים שבין רצון הבוחר להשפעות חיצוניות ופתרונם
עקרון הבחירות החופשיות מחייב שההצבעה תהיה חשאית, כדי למנוע לחצים והשפעות חיצוניות שעלולים לגרום לבוחר להצביע בניגוד לרצונו העצמי. אולם עיקרון זה מעורר כמה שאלות וסתירות לכאורה ביחס למשמעותו של רצון עצמי וחופשי.
הפרדוקס הראשון – האם רצון עצמי יכול להשתנות בעקבות השפעה חיצונית?
לכאורה, רצון עצמי אמיתי ואותנטי אינו אמור להשתנות בעקבות השפעות חיצוניות. אם רצונו של האדם משתנה בעקבות לחץ חיצוני, אפשר לטעון שמלכתחילה לא היה זה רצונו העצמי האמיתי.
אם כך, מדוע יש צורך בחשאיות הבחירות? הרי אם רצונו של הבוחר הוא רצון עצמי אמיתי, הוא לא אמור להשתנות בעקבות לחצים חיצוניים. ואם הוא משתנה, לכאורה אין מדובר ברצונו העצמי.
הפתרון: ההנחה שרצון עצמי אינו יכול להשתנות בעקבות השפעות חיצוניות אינה בהכרח נכונה. גם רצון עצמי ואותנטי יכול להשתנות בעקבות השפעה חיצונית. לכן יש צורך בחשאיות הבחירות, כדי לאפשר לבוחר להביע את רצונו ללא לחצים שעלולים לשנותו בשעת ההצבעה.
הפרדוקס השני – האם רצון שנוצר בעקבות השפעה חיצונית הוא רצון עצמי?
אם מטרת הבחירות החשאיות היא למנוע השפעות חיצוניות, משום שרצון המושפע מבחוץ אינו רצון עצמי, מתעוררת שאלה נוספת.
הרי גם רצונו של הבוחר להצביע לסיעה מסוימת נוצר בעקבות השפעות חיצוניות: המשפחה, החברה, התרבות, תעמולת הבחירות והשיקולים הכלכליים או הדתיים שהתגבשו אצלו במהלך חייו.
אם כך, גם כאשר הבוחר מצביע מאחורי הפרגוד, הוא מביע רצון שנוצר בעקבות השפעות חיצוניות. מה אפוא ההבדל בין השפעות שהתרחשו לפני ההצבעה לבין השפעות המתרחשות בשעת ההצבעה?
הפתרון: גם רצון שנוצר בעקבות השפעה חיצונית יכול להיות רצונו העצמי של האדם. אלא שלעיתים קיימת התנגשות בין שני רצונות עצמיים: הרצון להצביע לסיעה המועדפת עליו והרצון לרצות את סביבתו.
מטרת חשאיות הבחירות היא למנוע את ההתנגשות הזאת, כדי שהרצון לרצות את הסביבה לא ימנע מהבוחר לממש את רצונו להצביע לסיעה המועדפת עליו.
השאלה היסודית – מהו הרצון העצמי האמיתי של האדם?
שני הפרדוקסים מובילים לשאלה עמוקה יותר: מהו הרצון העצמי האמיתי של האדם?
אפשר להציע שתי דרכים להגדרתו.
הדרך הראשונה – הרצון שאינו תלוי בהשפעות חיצוניות: ננסה לדמיין מה היינו רוצים אילו היינו מסירים את כל ההשפעות החיצוניות. למשל, אילו לא היו בני אדם אחרים בעולם, האם עדיין היינו רוצים לאכול ולהימנע מכאב? נראה שכן. מכאן אפשר להציע שרצונות אלה הם רצונות עצמיים ויסודיים.
הדרך השנייה – הרצון החזק ביותר: ייתכן שמידת העצמיות של הרצון אינה תלויה במקורו, אלא בעוצמתו. לפי גישה זו, גם רצון שנוצר בעקבות השפעה חברתית יכול להיות רצון עצמי אמיתי, ואף חזק יותר מרצון טבעי ומולד.
כדי לבחון איזה רצון חזק יותר, אפשר להעמיד שני רצונות זה מול זה ולשאול: אילו היינו חייבים לבחור רק באחד מהם, במה היינו בוחרים? הרצון שהיה גובר הוא הרצון החזק יותר באותו רגע.
לסיכום
הבחירות החופשיות מעוררות שתי שאלות שונות: האם רצון שמשתנה בעקבות השפעה חיצונית יכול להיות רצון עצמי, והאם רצון שנוצר בעקבות השפעה חיצונית יכול להיות רצון עצמי.
הפתרון שהוצע הוא שגם רצון המשתנה בעקבות השפעות חיצוניות וגם רצון שנוצר בעקבותיהן יכולים להיות רצונות עצמיים. חשאיות הבחירות נועדה למנוע התנגשות בין רצונותיו של הבוחר ולאפשר לו לממש את העדפתו הפוליטית.
אולם נותרת השאלה היסודית: האם הרצון העצמי האמיתי הוא הרצון שנשאר לאחר נטרול כל ההשפעות החיצוניות, או דווקא הרצון החזק ביותר של האדם? והאם שני הרצונות הללו הם אותו רצון?
