אלוהים בחיים: שלוש דרכים לראות את קדושת המאורעות היומיומיים
יש אנשים, כאשר הם באים ללמוד את ספרי הקודש הכתובים, עושים זאת מתוך ביטול וענווה. הם מבינים שכתבי הקודש הם אמת חלוטה וטוב מוחלט, גם אם במבט ראשון הם נראים כלא טובים, כלא נכונים. אם משהו לא ברור להם, הם מניחים שכנראה הם אינם מבינים את משמעותו לעומק, כפי שנאמר: “כי לא דבר ריק הוא מכם, אם ריק מכם הוא ריק”.
אך כאשר מדובר במאורעות החיים, הם לא תמיד מתייחסים לאירועים בחיים באותה דרך. כשהם נפגשים עם המאורעות—מה שקורה להם, לאחרים, או בעולם בכלל—הם מפרשים את המתרחש בהתאם להבנתם הפשוטה, האינטואיטיבית, מבלי לנסות להתעמק יותר ולהבין אולי יש בהם עומק גדול שלא רואים במבט ראשון.
אבל אם אדם רוצה לגלות את האוצרות הטמונים בחיים ובמאורעותיהם, עליו להתייחס לכל מאורע בחיים כאל דברי אלוהים חיים, לפחות כפי שמתייחסים לכתבי הקודש. משום שכל מה שקורה בעולם הוא בעל חשיבות עצומה, כיוון שאלוהים הוא שעושה את כל זאת. גם המאורעות הללו, כפי שכתובים בספר התורה, הם קדושים. יש לבחון אותם ולראות אם הם אמת, טובים, ואולי אפילו טובים מאוד. עלינו לגשת אליהם לא במבט רגיל, אלא במבט שמחפש את הטוב והאמת שבתוך המעשה, כפי שנאמר: “כי לא דבר ריק הוא מכם, אם ריק מכם הוא ריק”. החיים עצמם הם ספר תורה קדוש. במובן מסוים, הם אפילו יותר קדושים מספר התורה, כי אלוהים כותב אותם כל יום. בעוד שהתורה נכתבה לפני אלפי שנים, המאורעות של החיים נכתבים כל יום, והם מעשה יומיומי וקדוש, לפחות כמו ספר תורה קדוש.
יש גם נקודת מבט נוספת על החיים ועל התורה: לגשת אליהם מתוך לוח חלק, מה שנקרא “טבולה ראסה”—גישה ללא דעות קדומות. אמנם קשה מאוד להתייחס לחיים ולספרי הקודש ממקום ניטרלי, אבל אנחנו יכולים לנסות לבוא ללא דעות קדומות, עד כמה שניתן, ולהגיע נקיים מהנחות מראש, כדי לראות מה ניתן להסיק באמת מהכתוב ומהמאורעות של החיים.
