מי שחווה חוויה טובה באמצעות שימוש בסמים, מה קרה שם? האם אפשר לשחזר את אותה חוויה ללא הסמים?
ראשית כול, צריך לבדוק עד כמה החוויה הזאת אכן טובה: האם רוצים אותה באופן קבוע? האם יש בה רק יתרונות או גם חסרונות? והאם אותם יתרונות הם זמניים?
הרבה פעמים מרגישים חוויה טובה רק באופן זמני, משום שזה עתה החלו לטעום את היתרונות ועדיין לא נחשפו לחסרונות. עם הזמן מתחילים להרגיש גם את החסרונות.
האם אפשר לחוות את החוויה הטובה ללא סמים?
אם נאמר שהחוויות הטובות אינן נובעות מגורמים מסוימים אלא נוצרות מצד עצמן, ורק נדמה שהן נבעו מסיבות כלשהן, הרי שבמקרה כזה לא נכון לייחס את החוויה לשימוש בסמים. לפי גישה זו, אין אפשרות לשחזר את החוויה על ידי יצירת נסיבות דומות, אלא היא או מתרחשת מעצמה או שאינה מתרחשת כלל.
אך רוב האנשים סבורים שהחוויה נובעת מסיבות שקדמו לה, ובמקרה זה, מהשימוש בסמים. לכן יש לחקור מהו אופי הקשר בין השימוש בסמים לבין החוויה הטובה: כיצד השימוש בסמים יצר את החוויה.
ניתן לתאר זאת בשתי דרכים:
האחת – הסמים גורמים ישירות לחוויה.
השנייה – הסמים יוצרים שינוי בשיפוטיות של האדם כלפי המציאות, ושינוי זה יוצר את החוויה.
לפי הגישה השנייה, החוויה היא תוצר של שינוי בשיפוטיות: הסמים משנים את האופן שבו האדם שופט את המציאות, והשינוי הזה יוצר את החוויה.
אם כך, אם נזהה את השינוי בשיפוטיות שיצר את החוויה, נוכל לנסות לשחזר אותו באמצעים אחרים, כגון דמיון. כלומר, ניתן לנסות לאמץ את אותה שיפוטיות באופן מודע וכך לייצר חוויה דומה ללא שימוש בסמים.
גם אם לא זוכרים בדיוק את השיפוטיות שיצרה את החוויה, או אם נניח שהחוויה נוצרת ישירות מהחומר, ניתן לנסות לזהות אילו מחשבות מייצרות את אותה תחושה, ולנסות לדמיין או לחשוב אותן.
יש הטוענים שלא כדאי לנסות ליצור חוויות באמצעות דמיון, אלא להיצמד למציאות ולשכל בלבד. ויש המציעים שאם כבר משתמשים בדמיון, עדיף לדמיין מצב שבו הכול מושלם, שכל מה שאנו רוצים קורה, או שכל מה שקורה אנו רוצים.
אלא שיש לשאול: מהו דמיון ומהי מציאות? האם רע להשיג חוויה טובה באמצעות דמיון? והאם באמת קל יותר לדמיין שהכול כרצוננו מאשר לשחזר חוויה מסוימת?
ייתכן שלדמיין את מחשבות הסם נראה מסובך יותר, אך בפועל לדמיין שהכול מושלם קשה הרבה יותר מבחינה רגשית. שכן מדובר באין־סוף מצבים, ולא במצב אחד מוגדר.
לכן, מצד הבהירות נראה שדמיון של “הכול מושלם” הוא פשוט, אך מצד המחסומים הרגשיים, הוא קשה יותר.
יתרה מזו, כאשר מנסים לפרט מה פירוש “הכול מושלם”, מתברר שלא ברור כלל מה לדמיין. זהו מושג מופשט, וככל שמעמיקים בו, כך הוא נעשה פחות ברור.
האם הסמים יוצרים חוסר שיפוטיות או שיפוטיות אחרת?
נראה כי הסמים אינם מבטלים את השיפוטיות, אלא משנים אותה. יש ירידה בשיפוטיות כלפי דברים מסוימים, ולעומת זאת נוצרת שיפוטיות אחרת כלפי דברים אחרים.
במצב רגיל האדם שופט לפי ביטויים חיצוניים, ואילו תחת השפעת סמים הוא עשוי לחוות את המציאות מנקודת מבט של אחדות, שבה ההבדלים מטשטשים.
עם זאת, עדיין קיימת שיפוטיות, רק מסוג אחר. בהיעדר מוחלט של שיפוטיות לא הייתה חוויה כלל, שכן חוויה נוצרת מתוך הבחנה בין טוב לרע.
האם ניתן להשיג את חוויית הסמים באמצעים אחרים?
ייתכן שכן, אם החוויה תלויה במחשבות מסוימות, ניתן לנסות לשחזר אותה באמצעות אימוץ אותן מחשבות או דמיון שלהן.
האם ראוי להשתמש בדמיון?
התשובה תלויה במטרה: אם המטרה היא אמת, עדיף להיצמד למציאות. אם המטרה היא חוויה טובה, ניתן להשתמש בדמיון, תוך הבנה של מגבלותיו.
האם הסמים חושפים מציאות קיימת או יוצרים אשליה?
ייתכן ששתי האפשרויות נכונות במידה מסוימת. כמו טלסקופ שמאפשר לראות כוכבים שלא נראים לעין, כך ייתכן שהסמים מאפשרים לחוות רבדים שקיימים אך אינם נגישים בדרך רגילה.
לדוגמה, אדם עשוי לחוות אנשים כאנרגיה ולא רק כגוף. ייתכן שזהו היבט של המציאות שאינו נגיש במצב רגיל.
כל עוד אין הבחנה ברורה בין דמיון למציאות, יש מקום לאפשרות שהחוויה היא שילוב של שניהם.
האם “הכול מושלם” יכול להיות מצב אמיתי אובייקטיבית?
ייתכן שאדם ירגיש כך באופן סובייקטיבי, אך אין בכך הוכחה לאמת אובייקטיבית. כל הידיעות של האדם הן סובייקטיביות, ולכן קשה להכריע מהו מוחלט באמת.
ניתן לדבר על “מוחלט יחסי”, תחושה פנימית של ודאות, אך לא מוחלט באופן מוחלט.
רציית צורה מסוימת או רציית כל המציאות?
לרצות חוויה מסוימת זה דבר אחד, אך לרצות את כל מה שקורה, זה כבר אתגר גדול יותר, שכן מדובר באינסוף מצבים.
האם האדם רוצה להרגיש טוב או רוצה צורות מסוימות?
מצד אחד, הרצון הוא להרגיש טוב. מצד שני, בפועל האדם רוצה דברים מסוימים כאילו יש להם ערך בפני עצמם, ולא רק כאמצעי להרגשה טובה.
לסיכום, ניתן לומר שהסמים משנים את השיפוטיות, אשר משנה את החוויה. ויש לדון עד כמה השיפוטיות הזו משקפת את האמת. שינוי זה ניתן להשגה גם באמצעות דמיון ושכנוע עצמי, ללא סמים. מצב תודעתי זה, בין אם נעשה על ידי סמים ובין אם באמצעות דמיון ושכנוע עצמי, יש בו יתרונות אך גם חסרונות.
