איך לחגוג את ההפסד?
איך לנצח בהפסד?
איך לחגוג את הכישלון?
איך לנצח בהפסד?
תגובת ארגון חמאס לתוצאות המלחמה עם ישראל, מעורר להתבוננות על מושגי הפסד וניצחון, האם תגובת חמאס למכות שספג הרס רב ומוות של עשרות בני אדם ופצועים רבים, הרבה יותר מהנזקים ומהפגיעה שהוא גרם לישראל.
לכאורה הנתונים מלמדים שהמאזן הוא חד משמעית לטובת ישראל. אם כך, האם חגיגות הניצחון הם מעשה אווילי ודמיון מופרך או אולי כדי לשמר את המוטיבציה בקרב לוחמיו, אבל לא היה שום ניצחון על ישראל או שיש צידוק מסוים על חגיגות הניצחון של חמאס?
לפנינו תיאורים מהתקשורת לתגובת החמאס לתוצאות המלחמה, ולגלוג של עיתונאים על חגיגות הניצחון של חמאס. האם באמת חגיגות הניצחון של חמאס הם, “עוד ניצחון כזה ואבדנו”?
למרות התוצאה ההרסנית: המונים חגגו בעזה “ניצחון” על ישראל.
הנייה ביקר בהריסות ביתו בעזה וסימן ‘ניצחון’
גם מנהיג חמאס בעזה הרגיש בטוח לצאת ממקום מחבואו, לחגוג עם ההמונים. “תודה לאללה שתמך בעמנו, בירושלים ובשייח’ ג’ראח. יש לנו הזכות לשמוח, למרות הכאב, הפצעים, הבתים ההרוסים והשהידים”
העיתונאי צבי יחזקאלי על ליצנות החמאס: גם אם היו נשארים שני אנשים בעזה חמאס היה מכריז על ניצחון.
מצעד “ניצחון” ברחובות עזה. כבר 100 שנים הם “חוגגים” ניצחון, והולכים ונמחקים, באי המתים.
תשובה:
ניצחון והפסד לפעמים תלויים בנקודת מבט, לפי נקודת מבט אחת, אפשר לראות את תוצאות המאבק כניצחון, ומנקודת מבט אחרת על אותם הדברים ניתן לראות אותם כהפסד צורב.
ניצחון והפסד תלויים בציפייה של המעורבים במאבק, בציפייה שלהם מה יחשב כהישג וכניצחון, לכל אחד מהצדדים המעורבים במאבק. מה שיחשב כהפסד בעיני צד אחד יכול להיחשב כניצחון לצד השני, וכן ההפך.
למשל, יכול להיות שמבחנת ציפיית חמאס, כל תוצאה של המלחמה שהארגון לא יתמוטט ויישאר קיים יחשב כהישג אדיר ששווה לחגוג אותו. חמאס יכול לחשוב, אני ארגון קטן ודל אמצעים לעומת ישראל, אם אצלח מלחמה שעורכה כשבועיים נגד מדינת מעצמה במזרח התיכון, כל תוצאה שהוא יוצא ממנה חי וקיים נחשב בעיניו כניצחון ענק.
2 מחשבות על “איך לחגוג את ההפסד”
אבל זה לא הגיוני לחגוג את ההפסד…
אם תתעמק ותבין את היתרונות בכך שהפסדת, תבין שמהיבט מסוים בעצם ניצחת.