האם ההבחנה בין דברים מחייבת את חוויית הבחירה?
האם ייתכן שאדם ידע להבחין בין דברים – ולא תחול בו כלל חוויית בחירה?
ראשית, עלינו להגדיר: מהי “חוויית בחירה”?
הגדרה פשוטה: חוויית בחירה היא התחושה שאדם מרגיש שהוא בוחר או אינו בוחר.
השאלה היא – האם הכוונה שלא תהיה חוויית בחירה במאה אחוז או רק באופן חלקי?
אם מדובר רק בחוסר תחושה חלקי, ודאי שייתכן, שכן יש אנשים הסבורים שיש להם בחירה, ויש הסבורים שאין להם בחירה. כלומר, קיימים אנשים שיודעים להבחין בין דברים, אך הם עצמם סבורים שאין להם בחירה. מבחינתם, המושג “בחירה” חסר משמעות.
אפשר להמיר את השאלה מניסוח של “יש או אין בחירה” לניסוח של “יכול או לא יכול”.
באופן פשוט – אם אדם יכול לעשות משהו, משמעו שהוא בוחר.
אם הוא לא יכול – משמעו שאינו בוחר.
החוויה של “יכול” או “לא יכול” קיימת גם אצל ילד קטן. ייתכן שילד עדיין לא מבין את מושג הבחירה, אבל הוא בהחלט יודע לומר מתי הוא יכול ומתי לא.
אין אנו מכירים מציאות שבה אדם חושב שאינו יכול שום דבר – אפילו לא למצמץ. גם אסיר בשבי, כבול בידיים וברגליים, עדיין מסוגל להזיז משהו.
ומאידך – אין אדם שהוא כל-יכול.
לכן, תמיד יש באדם תחומים שבהם הוא יכול ותחומים שבהם הוא אינו יכול. מכאן נובע שתמיד קיימת בו חוויית בחירה כלשהי – במובן הרחב של תחושת האפשרות או חוסר האפשרות.
המשמעות היא שכל בני האדם, כל הזמן, מרגישים שיש תחומים שבהם יש להם שליטה ותחומים שלא.
כלומר – מאה אחוז מהאנשים, מאה אחוז מהזמן, חווים שיש דברים שהם יכולים לעשות, ויש דברים שהם לא יכולים.
מה שמלמד – שכאשר אדם מבדיל בין דברים, בהכרח מתעוררת בו גם תחושת יכולת או חוסר יכולת.
זו מעין “עסקת חבילה“: עצם ההבחנה וההבדלה בין דברים מולידה גם את התחושה של יכול או לא יכול.
לכן, בפועל, כל האנשים תמיד חווים מידה כלשהי של בחירה.
השאלה הנשאלת כעת: האם זה מוכרח להיות כך, או שייתכן עקרונית מצב אחר – שבו אדם יבחין בין דברים, אך לא תהיה בו כלל חוויית בחירה?
אפשר לדמיין מציאות כזו – מציאות היפותטית שבה קיימת הבחנה בין דברים, אבל אין כלל מושגים של “יכולת”, “בחירה”, “אי-בחירה” וכו’.
אבל במציאות שלנו, אצל בני האדם המוכרים לנו – הבחירה וההבדלה באות תמיד יחד.
זה דומה לשאלה האם ייתכן יצור שיש לו חוש ראייה אך אין לו חוש שמיעה.
כן, זה ייתכן עקרונית.
אבל בעולם שלנו – החושים מגיעים לרוב בחבילה אחת.
כך גם ביחס לחוויית הבחירה וההבחנה:
בעולם שלנו, אצל בני אדם, הבחירה וההבחנה באות יחד.
גם אם עקרונית, במציאות אחרת, ניתן לדמיין מצב שבו תהיה הבחנה ללא תחושת בחירה – במציאות שלנו, זה תמיד כרוך זה בזה.
