בחירה חופשית – האם אדם זז מעצמו? האם אדם שונה מדומם?
האם אדם זז מעצמו? ומהי הבחירה החופשית אם כל פעולה שלנו תלויה בתנאים חיצוניים? השאלה הזו נוגעת במורכבות של הקיום האנושי, במערכת היחסים בין הרצון, המודעות והתנועה העצמית.
אם נתחיל בשאלה הפשוטה: האם אבן זזה מעצמה? ההבנה הראשונית היא שלא. אבן לא זזה מעצמה. אך כאן מתחילים להתרקם שאלות נוספות על משמעות המילים “מעצמו” ו”זז”. האם באמת יש הבדל בין אבן לאדם בהקשר זה?
אם נניח, למשל, שאבן לא זזה מעצמה, מה פירוש הדבר? מדוע אבן לא זזה מעצמה? אם התשובה היא שמאחר שאין לאבן רצון ומודעות, היא לא יכולה לזוז מעצמה, מה זה אומר על האדם? האם הרצון והמודעות הם תכונות שמאפשרות תזוזה עצמית – פעולה חופשית של הרצון? האם זהו ההסבר לתזוזה של האדם בהשוואה לדומם?
על פי הגישה הרווחת, לאדם יש מודעות ורצון, ולדומם אין. כלומר, אדם זז מעצמו משום שיש לו רצון – דבר שאין לדומם. אך האם זהו הסבר מספיק? האם המודעות והרצון של האדם באמת מסבירים את תנועתו העצמית? או שמא זו הנחה שמבקשת לתרץ את האובייקטיביות של התנועה באמצעות תכונותיו של האדם?
האם מודעות ורצון הם הסיבה לתזוזה עצמית?
השאלה העמוקה ביותר היא האם עצם העובדה שלאדם יש מודעות ורצון, זו סיבה מספיק טובה שהוא יזוז מעצמו. כלומר, אם נניח שלדומם יש מודעות ורצון, האם עובדה זו מחייבת את המסקנה שהאדם כן זז מעצמו?
אולי ניתן לשאול את השאלה בצורה יותר מדויקת: אם יש לאדם מודעות ורצון, האם זה אומר שהוא זז מעצמו? כל השאלה נוגעת בקשר שבין המודעות, הרצון והתזוזה העצמית. האם הרצון והמודעות הם הגורם הישיר לתזוזה העצמית של האדם?
אם נניח כי מודעות ורצון הם הגורמים לתזוזה, מה יקרה אם נניח לאדם תכונות דומם? האם אדם שהיה חסר רצון ומודעות היה שונה מהאבן? האם ניתן לומר, אם כן, שבחירה חופשית היא פועל יוצא של המודעות והיכולת לרצות?
מה משמעות הביטוי “מעצמו“?
המושג “זז מעצמו“ דורש הבהרה. מה הכוונה ב”זז מעצמו”? האם הכוונה היא שהתנועה נעשית ללא כל התערבות חיצונית או נגד רצונו של האדם? כל פעולה, בין אם מדובר בהזזת אבן או אדם, מתבצעת על פי מערכת של סיבות. השאלה היא: האם אדם יכול לפעול רק על פי רצונו, ללא שום גורם חיצוני המשפיע עליו?
למשל, אם מישהו דוחף את האדם והוא זז – האם זה נחשב שזז מעצמו? התשובה תלויה בכך, אם הפעולה נעשתה מתוך רצונו או לא. אם דחיפתו הייתה נגד רצונו, אז הפעולה לא נחשבת שנעשתה מעצמו. אם הוא ביקש את הדחיפה מרצונו, אז אפשר לומר שהוא זז “מעצמו”.
אבל עדיין נשאלת השאלה, מה ההבדל בין תנועה “מעצמו” לבין תנועה שהיא תוצאה של סיבה חיצונית? האם כל פעולה שאדם עושה היא בהכרח מונעת על ידי סיבה חיצונית, כמו מידע חסר, רעב, פחד או תשוקה?
האם יש פעולה ללא סיבה?
אם כל פעולה נגרמת על ידי סיבה, כל פעולה נחשבת לתוצאה של תנאים חיצוניים. האם, במקרה כזה, כל תנועה שלנו – כל פעולה, כל רצון – היא בעצם תוצאה של השפעות חיצוניות בלבד? האם קיימת אפשרות לפעול ללא סיבה חיצונית? האם ייתכן שהאדם יפעל באופן עצמאי לחלוטין, בלי כל השפעה חיצונית?
כדי להבין את זה, עלינו לבדוק אם יש בכלל ייתכנות תאורטית לפעולה כזו. אם לא ניתן להעלות על הדעת פעולה שנעשית ללא שום סיבה חיצונית, אז התשובה לשאלה תהיה שלילית. כלומר, כל פעולה של אדם היא תוצאה של השפעות חיצוניות, ולכן כל פעולה של אדם, גם אם נראית כאילו נעשתה “מעצמו”, היא למעשה תוצאה של סיבות חיצוניות.
מהי סיבה?
האם כל פעולה שאנחנו עושים נגרמת בגלל סיבה? האם לכל רצון יש סיבה? אם אין סיבה, האם זו עדיין פעולה “שלי”? השאלות האלה נוגעות במהות הרצון והיכולת לבחור.
אם נניח שאדם פועל מבלי לדעת את סיבת פעולתו, האם זה אומר שהוא לא עושה אותה “מעצמו”? האם חוסר הידע על הסיבה אומר שאין סיבה, או שמא פשוט אין לאדם מודעות מלאה לסיבותיו?
אם אני עושה משהו בלי לדעת למה עשיתי זאת, האם זה אומר שהפעולה נעשתה בלי סיבה או עם סיבה שאני לא מודע לה? מה ההבדל בין פעולה שאני עושה מתוך רצון ומודע לסיבתה, לבין פעולה שאני עושה מבלי לדעת את סיבתה?
האם הרצון הוא האני?
אחת השאלות המורכבות ביותר שצצות מתוך הדיון הזה היא שאלת הקשר בין הרצון לבין האני. האם הרצון הוא חלק מהאני? האם הרצון הוא “האני” שלי? ואם כן, האם זה אומר שהרצון שלי משפיע על מי שאני, או שזו תוצאה של תנאים חיצוניים בלבד?
אם הרצון הוא האני, האם המשמעות היא שאם יש לי פחות רצונות, יש לי פחות “אני”? אם יש לי יותר רצונות, האם זה אומר שהאני שלי גדל?
האם הרצון הוא משהו עצמאי, או שהוא רק תוצאה של תפיסות, אמונות וההשפעות החיצוניות שסובבות אותי? השאלה הזו נוגעת בהבנת זהותנו האנושית, את היכולת שלנו לפעול, את החופש הפנימי שלנו – והאם באמת יש לנו חופש.
הסיכום
לבסוף, אנו מוצאים את עצמנו עומדים בפני שאלה גדולה: האם כל הפעולות שלנו הן תוצאה של סיבות חיצוניות בלבד, או שאנחנו יכולים לפעול מעצמנו, מתוך רצון חופשי?
האם אדם, אפילו כשהוא מודע ורוצה, יכול לפעול ללא השפעות חיצוניות? והאם, אם כל פעולה נגרמת על ידי סיבה חיצונית, יש עדיין מקום לדבר על פעולה חופשית, על תנועה עצמית, על בחירה חופשית?
אם כל הפעולות שלנו נעשו מתוך סיבה חיצונית, אז לא נשאר הרבה מקום לבחירה חופשית. אך גם אם אנו מבינים שהאדם הוא יצור בעל רצון מודע, ועושה את פעולותיו ללא שום השפעה חיצונית – האם אז ניתן לומר שהוא פועל באופן חופשי? הרי אם הוא לא פועל מסיבות חיצוניות, הוא פועל באופן אקראי לחלוטין. ואם מישהו שרוצה רצונות באופן אקראי לחלוטין, לא ברור אם ניתן לשייך את אותו רצון לאדם עצמו
