השגחה פרטית – מהי השגחה פרטית והאם ישנה?
ישנו שימוש רווח במושג “השגחה פרטית”, אך צריך לדעת שיכולות להיות לו הגדרות ומשמעויות רבות. במאמר זה נציג את המובנים העיקריים של המושג, ולאחר מכן נבחן אחד מהם ונשאל האם הוא קיים או איננו.
משמעות אחת של השגחה פרטית היא שעל כל דבר ודבר אלוהים משגיח. כלומר, אלוהים אחראי למה שיהיה, כיצד יהיה ומתי יהיה. אפילו עלה קטן או גרגיר חול, האם יהיה או לא יהיה, האם ינוע או לא ינוע, וכל מה שיקרה לו במשך כל קיומו. לפי מובן זה, על כל פרט במציאות יש השגחה, ואלוהים גורם לו להיות כפי שהוא בכל רגע ורגע.
מובן שני של השגחה פרטית מתייחס רק למין האדם. כלומר, על קורות חיי האדם לטוב ולמוטב אלוהים אחראי, אך בדברים שאינם קשורים לחיי האדם אין השגחה.
מובן שלישי של השגחה פרטית הוא שיש השגחה על חיי האדם בהתאם להתנהגותו, על פי מערכת של שכר ועונש: אם יצדק יהיה לו טוב מאת אלוהים, ואם ירשיע יהיה לו רע.
לכן, כאשר אנו עוסקים בהשגחה פרטית, עלינו לשים לב לאיזה מובן אנו מתכוונים, שכן ישנם כמה סוגים של השגחה פרטית, כפי שראינו.
כעת נדון בשאלה האם, לפי ההיגיון (שכן לפי המסורת והקבלה ברור שיש), קיימת השגחה פרטית במובן השלישי, כלומר שחייו של האדם תלויים במעשיו.
הנחות היסוד של השגחה פרטית במובן זה הן:
אלוהים קבע חוקי שכר ועונש.
חוקי שכר ועונש פועלים במציאות.
האם הדבר אפשרי מבחינה לוגית?
נראה שכן.
ייתכן שהמציאות מתנהלת על ידי כוח מסוים (אלוהים), וייתכן גם שכוח זה פועל לפי חוקים מסוימים. כמו כן, ייתכן שחוקים אלו קובעים שחייו של האדם יהיו בהתאם למעשיו, אם יעשה טוב יהיה לו טוב ואם יעשה רע יהיה לו רע.
אין כאן מניעה לוגית המחייבת לומר שלא תיתכן השגחה פרטית התלויה במעשי האדם.
לאחר שראינו שאין מניעה לוגית לכך, יש לבחון האם הדבר מתקיים בפועל, במציאות הממשית הגלויה לעינינו.
כדי לבדוק זאת, יש להגדיר תחילה מהו טוב ומהו רע בחיי האדם, ומהם מעשים טובים ומהם מעשים רעים.
לאחר הגדרות אלו, ניתן לבחון האם קיימת חוקיות במציאות שלפיה מצבו של האדם נקבע על פי מעשיו בלבד.
כמו כן, יש לחדד את המושג “השגחה פרטית”, האם הכוונה היא שכל הטוב והרע בחיי האדם נובעים אך ורק ממעשיו, או שרק חלק מהם תלויים בכך.
כלומר, האם קיימת התאמה מלאה בין מעשי האדם לבין טיב חייו, כך שכל מעשה משפיע בהכרח על חייו, וכל מצב בחייו נובע בהכרח ממעשיו, או שמא מדובר בהתאמה חלקית בלבד.
ייתכן שחלק ממעשי האדם משפיעים על חייו, וחלק מטיב חייו נובע מהם, אך לא הכול.
עוד יש לברר את היחס בין המעשים לבין תוצאותיהם, כמה “משקל” יש למעשה מסוים, האם מעשה אחד משפיע מעט או הרבה, תוך כמה זמן אמורה ההשפעה להתגלות, באיזה תחום בריאות, פרנסה, ביטחון, ובאיזה אופן.
ללא הגדרות מדויקות של מתי, איפה, כיצד ועל מה מתבטאת ההשפעה, קשה מאוד ולעיתים בלתי אפשרי לבדוק את הקשר בפועל.
לדוגמה, אם אדם עשה מעשה טוב אחד, מתי, היכן ובאיזה אופן אמורה להופיע התוצאה? אם אין לכך הגדרה ברורה, לא ניתן להכריע האם הייתה השפעה או לא.
יתרה מזו, ניתן תמיד לטעון שהשכר או העונש יופיעו בעתיד הרחוק או אף לאחר המוות, דבר המקשה עוד יותר על הבדיקה.
אם נבין את השכר והעונש לפי פשוטם של מקראות, שהשכר מתבטא בביטחון, פרנסה ובריאות, הרי שבבדיקה בפועל אין הוכחה ברורה לקיומה של חוקיות כזו ברמה הדומה לחוקי הטבע והפיזיקה, שהם קבועים וגלויים.
כלומר, אין אנו רואים חוק סיבתי ברור וקבוע, ברמת חוקי הטבע, שלפיו מצבו של האדם נקבע בהכרח על פי מעשיו.
לסיכום, כדי לבחון את שאלת ההשגחה הפרטית יש להגדיר היטב את המושגים. מבחינה לוגית, נראה שאין מניעה שתהיה השגחה פרטית. אולם מבחינה אמפירית יש קושי להוכיח זאת ללא הגדרות מדויקות וברורות.
המסקנה היא שלפחות לפי ההגדרות הפשוטות של שכר ועונש, כפי שהן מובנות בדרך כלל, איננו רואים חוקיות קבועה וברורה במציאות.
עם זאת, יש לסייג, גם אם לפי ההיגיון והניסיון איננו מזהים השגחה פרטית, אין זה בהכרח אומר שהיא איננה קיימת. ייתכן שההיגיון האנושי מוגבל, וייתכן גם שההשגחה קיימת אך אינה פועלת באופן קבוע, גלוי וחד משמעי כמו חוקי הטבע, אלא באופן חלקי, עדין או נסתר.
