פרשת השבוע, פרשת כי תבוא, מציגה מערכת שכר ועונש שמתרחשת בזה העולם: מי שמקיים מצוות מקבל את שכרו כאן, ומי שעובר עבירה נענש כאן. זוהי השכבה הראשונה, הפשוטה ביותר, של תפיסת השכר והעונש במקורות.
אלא שהדורות שאחרי הוסיפו והעמיקו. חז”ל לימדו ששכר מצוות אינו בעולם הזה כלל, אלא בעולם הבא. הרמב”ם, בשלב הבא, חילק בין האמצעים לתכלית: ביצוע המצוות עצמו יכול לשאת שכר גם בעולם הזה, אך התכלית האמיתית שמורה לעולם הבא. ואילו תורת החסידות מציעה שכבה נוספת ופנימית יותר: השכר האמיתי של המצווה הוא הדבקות באלוהים עצמה, והעונש האמיתי של העבירה הוא הריחוק ממנה. כך מצטיירת השתלשלות של ארבע הבנות, מהפשוטה ביותר ועד העמוקה ביותר, כולן חלק ממערכת אחת.
