פרשת השבוע, פרשת כי תצא, קובעת שהמואבים אינם יכולים להצטרף לקהל ישראל, מפני שלא קידמו את בני ישראל בלחם ובמים בצאתם ממצרים. מכך עולה שאלה עקרונית: מהי באמת ההגדרה של יהודי.
התשובה המוצעת היא שיהדות אינה שיוך אתני או משפחתי בלבד, אלא בעיקרה תכונת אופי. חז”ל מלמדים ששלושה סימנים יש באומה: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. מי שנושא בתוכו את המידות האלה, ובראשן מידת החסד, שייך לעם ישראל במהותו. המואבים, שלא גילו חסד כלפי ישראל בעת הצורך, חסרים דווקא את התכונה הזו, ולכן אינם יכולים להצטרף. כך מלמדת הפרשה שהזהות היהודית נמדדת לא רק במוצא, אלא במידות שאדם מגלה בפועל.
