תקשורת

בחירות – חמש סיבות להצביע למפלגה שאינה צפויה לעבור את אחוז החסימה פעמים רבות אומרים לאנשים שאין טעם להצביע למפלגה שאינה צפויה לעבור את אחוז החסימה. לטענתם, הצבעה למפלגה כזאת היא בגדר זריקת הקול לפח. אולם ישנן סיבות טובות רבות להצביע גם למפלגה שאינה צפויה לעבור את אחוז החסימה. במאמר זה נציין בקיצור נמרץ חמש […]

פרשת דברים – איך להעביר ביקורת ואיך להוכיח? עיקרון יסודי, פשוט וברור בהעברת ביקורת ותוכחה הוא שהיא צריכה להיות נכונה. כמה שהדבר נשמע מובן מאליו, פעמים רבות הוא נעלם מעיניהם של אנשים. לעיתים קרובות אנשים בטוחים לחלוטין שהם צודקים, ושכל מה שהם חושבים הוא אמת מוחלטת. במצבים כאלו נדרשת מעט צניעות – צניעות בהבנה וצניעות

מה המשותף ומה המבדיל בין יאיר גולן לנטורי קרתא? שניהם מאמינים ביהדות. שניהם חדורי שליחות. ושניהם – במובנים מסוימים – אינם “נורמליים” במובן המקובל. אבל יש הבדל מהותי ביניהם: נטורי קרתא מאמינים ביהדות בגישה שמרנית-קיצונית, עד כדי שיתוף פעולה עם אויבי הלאומיות היהודית. עבורם, עצם קיומה של מדינת ישראל הוא כפירה. יאיר גולן, לעומתם, נאמן

תפיסת זמן – מתי אנחנו מתבלבלים בין עבר לעתיד? כאשר עוסקים בתפיסת הזמן, יש להבחין בין שני מרכיבים: האירוע עצמו – התוכן או ההתרחשות. מיקומו על ציר הזמן (עבר, הווה, עתיד). כל אירוע יכול להיות ממוקם על ציר הזמן בעבר, בעתיד, או אף לחבור בין תקופות (למשל, אירוע מתמשך). ההבחנה הבסיסית בין עבר (“אתמול”) לעתיד

בין סובייקטיביות לאובייקטיביות בתקשורת – איך ולמה? כאשר מישהו אומר משהו, ואנחנו רוצים להתייחס למה שהוא אמר, מה יותר נכון עבורנו לומר: “מה שאתה אומר” או “מה שאני חושב שאתה אומר”? “מה שאמרת” או “מה ששמעתי שאמרת”? “מה שנראה לי שהבנתי” או “מה שאמרת”? “שאתה אומר לי” או “שאני חושב שאתה אומר לי”? המשותף לכל

שאלות – איך להציג שאלה: לקצר או להאריך? כאשר מציגים שאלה, ניתן להציג אותה בשתי דרכים עיקריות: בצורה תמציתית וקצרה, או בצורה רחבה ומפורטת, הכוללת סיפורים משלימים והסברים. השאלה היא: מהי הדרך הטובה ביותר להציג שאלה כדי שתהיה ברורה ומובנת ככל האפשר? היתרונות של שאלה קצרה ותמציתית: מיקוד: השאלה מתומצתת למילים ספורות, מה שמאפשר למתבונן

פיוס הזולת: מתי להתעקש ומתי לוותר? השאלה האם להתעקש או לוותר כדי לפייס את הזולת היא שאלה מורכבת. יש הטוענים שיש להתעקש ככל האפשר ולא לוותר. לדוגמה, אם פגעת במישהו והוא נפגע, ואתה מנסה לפייס אותו אך הוא מסרב, יש המייעצים להתעקש שוב ושוב ולא לוותר. אך האם עצה זו תקפה לכל המצבים? או שיש

המעבר ממבוי סתום: פתרון בעיות סובייקטיביות בעזרת עזרה חיצונית ומידע אובייקטיבי ההבחנה בין דברים סובייקטיביים לדברים אובייקטיביים באה לידי ביטוי גם בסוגי השאלות שאנו שואלים: יש שאלות סובייקטיביות ויש שאלות אובייקטיביות (כפי שהרחבנו במאמר אחר). כאשר אדם נתקל במבוי סתום ולא יודע כיצד להמשיך, במקום להישאר במקום, הוא יכול לבחון מחדש את כל המידע שכבר

שיטות לניהול שיח, דיבור קשוב או דיבור רציף, יעילות השיח, השוואה בין דיבור קשוב לדיבור רציף, יתרונות וחסרונות של שיטות דיון, ניהול שיח אפקטיבי, דיבור קשוב, דיבור רציף  ומה שביניהם, זמן מול הבנה,  ואיך לבחור את השיטה הנכונה?  ואיך לנהל שיח מוצלח? שיטת הדיבור הקשוב מבוססת על עיקרון לפיו הדוברים אמורים להיות קשובים לשומעים ולאפשר

סוגי שאלות – מהי ההבחנה בין שאלות אובייקטיביות לסובייקטיביות? בחיינו קיימים דברים סובייקטיביים, כלומר כאלה התלויים בתחושה האישית והפנימית שלנו. מנגד, יש דברים אובייקטיביים, שהם נכונים מטבעם וניתנים לאימות על ידי כולם. הבחנה זו קיימת גם בעולם השאלות שאנו שואלים – ישנן שאלות סובייקטיביות וישנן שאלות אובייקטיביות. כאשר אנו שואלים שאלות סובייקטיביות, התשובות אמורות להיות

שאלות לעניין: איך לנסח שאלות ברורות ומדויקות? לפעמים, כששואלים שאלות את עצמנו או אחרים, יש נטייה להוסיף המון רקע והסברים סביב השאלה. שאלות כמו: “למה נוצרה השאלה?”, “איך נוצרה השאלה?”, “מתי התחילה השאלה?”, “מי שמע את השאלה?” ועוד, מוסיפות מידע רב אך לא תמיד חיוני. אם המטרה היא להתמקד במהות השאלה ולשמור על ריכוז, צריך

למה המשימה לא בוצעה? שלושת המפתחות להצלחה בביצוע הוראות כדי שמשימה שהוטלה על מישהו תתבצע כפי שרצינו, יש לוודא שלושה מרכיבים: האם המשימה נשמעה באופן מלא? יש לוודא שהאדם באמת שמע את כל המילים שנאמרו לו, ללא החמצת פרטים חשובים. האם המשימה הובנה כראוי? גם אם כל המילים נשמעו, יש לבדוק האם המשמעות של הדברים