טעמי המצוות

טעמי מצוות וחשבונות ההשגחה – מצידו ומצידנו בבואנו לדון בטעמי המצוות ובדרכי ההשגחה האלוהית, עלינו לחלק את הנושא לשלושה רבדים נפרדים, המובחנים זה מזה במקורם ובמידת השגתם על ידי האדם. א. הרובד הראשון: טעמים וחשבונות מצד ה’ (הרובד הנסתר) הרובד הראשון כולל את טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה כפי שהם מצד ה’ יתברך עצמו. אלו הם […]

טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה: בין דעת אדם לדעת עליון א. האם ניתן לדעת את טעמי המצוות? האם אנו מסוגלים לרדת לסוף דעתו של המצווה? האם יש למצוות טעם הגיוני שמשקף את האמת המוחלטת? במסורת היהודית ישנן שלוש גישות מרכזיות: הגישה הרציונליסטית: לכל המצוות כולן ישנו טעם הגיוני ותועלתי. גישת הרמב”ם (שמונה פרקים, פ”ו): ישנה חלוקה

טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה: בין דעת אדם לדעת עליון א. האם ניתן לדעת את טעמי המצוות? עיסוק נרחב קיים בהגות היהודית סביב שאלת טעמי המצוות: האם אנו מסוגלים לרדת לסוף דעתה של המצוה? האם יש למצוות טעם הגיוני שאנו יכולים לתפוס בשכלנו, והאם הטעמים הללו משקפים את האמת המוחלטת? במסורת היהודית ניתן למצוא כמה גישות

שיגעון וחכמה – כיצד יש להתייחס לשיגעון? ראשית לכל, הגדרת דבר מה כשיגעון או כחכמה תלויה במידה רבה בעיני המתבונן, שכן תופעה מסוימת בעיני האחד יכולה להיחשב כחכמה עמוקה, ובעיני השני כטירוף ושיגעון. יחד עם זאת, יכול להיווצר מצב של שיגעון אמיתי מצד עצמו, אשר הבריות כולן יחשבו בטעות שהוא חכמה גדולה. כפי שכתב רבי

פרשת שלח לך – פתיל תכלת כחיבור בין המצווה לבוראה בסיומה של פרשת שלח לך מביאה התורה את מצוות ציצית. במצווה זו ישנם שני סוגי פתילות: פתילות לבנות ופתיל תכלת. נשאלת השאלה: מהי מטרתו של פתיל התכלת? מדוע לא הסתפקה התורה בפתילות הלבנות בלבד? עניינה של מצוות ציצית, כפי שמעיד הכתוב, הוא זכירת המצוות ועשייתן,

הלכה וטעמה: דין ונימוקו – מה יותר חשוב? טעם ההלכה או ההלכה עצמה? נימוק הדין או הדין? רבים, כולל רבנים, סבורים בטעות כי הדין עצמו חשוב יותר מטעמו, וכי הנימוק של הדין חשוב יותר מפסק ההלכה. אולם, האמת היא שישנה חשיבות רבה יותר בידיעת טעם הדין ונימוקו מאשר בהבנת הדין וההלכה עצמם. טעם הדין ונימוקו