פוליטיקה

האם על בית המשפט להתערב במינוי השר בן גביר? תשובה: אינני יודע. כדי שתהיה לי עמדה מגובשת, עלי ללמוד לעומק את החוקים הרלוונטיים ואת טענות הצדדים כפי שהוצגו בבית המשפט; רק אז אוכל להביע דעה עניינית. קיימים אנשים שהידע המשפטי שלהם פחות פי אלף משלי, ובכל זאת הם מחזיקים בעמדה נחרצת. ישנם כאלו שבלי להכיר […]

המנהיג והאינטרס – טובת הציבור או טובתו האישית? המנהיג, כמו כל אדם, פועל תמיד מתוך האינטרסים שלו. אין לכך יוצא מן הכלל. גם כאשר אנו סבורים שהוא פועל “לטובת הכלל”, למעשה אנו מתארים מצב שבו רצונותיו האישיים מתיישבים עם טובת הכלל. שהרי כל פעולה שלו – קטנה או גדולה – נובעת מתוך רצון פנימי. ואם

איך לשנות דבר לא הגיוני לדבר הגיוני? הצעד הראשון הוא לנסח את השאלה בצורה הגיונית יותר. הניסוח ההגיוני יותר לשאלה הוא: איך לשנות דבר שנראה לא הגיוני, כך שייראה הגיוני? יש הבדל גדול בין “הגיוני” או “לא הגיוני” לבין “נראה הגיוני” או “נראה לא הגיוני“. דבר לא הגיוני משמעו שהוא לא הגיוני מבחינה אובייקטיבית, כלומר

דמוקרטיה או דיקטטורה – מה עדיף? המסקנה הסופית היא שלכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות. היתרון שבדמוקרטיה הוא שלא נותנים את הסמכות לאדם אחד בלבד, שהרי מי יודע מהם האינטרסים שלו? ייתכן שאכפת לו רק מעצמו, והוא יפעל בניגוד לאינטרס הציבורי. מן הצד השני, אם נלך לפי השיטה הדמוקרטית – שלטון העם או שלטון הרוב

 קיטוב חברתי: בין שנאה למחלוקת – האם ניתן למצוא פתרון? המחלוקות בחברה מלוות לעיתים קרובות בשנאה, ריבים ומתחים. רבים תופסים תופעה זו כבעיה חברתית חמורה, אך השאלה העיקרית היא: האם קיטוב הוא בהכרח שלילי? במאמר זה אבחן את היבטי הקיטוב החברתי ואציע פרשנות מורכבת יותר לתופעה. הצדדים החיוביים של מחלוקת ושנאה התפיסה הרווחת רואה בריבים

קיטוב ודמוניזציה: כיצד דיון ענייני יכול להפחית את השנאה? המחלוקות בין הקבוצות השונות במדינה גורמות לקיטוב, אך ישנם שני גורמים עיקריים שמובילים לקיטוב הזה. הגורם הראשון הוא תוצר אובייקטיבי של עניין המחלוקת עצמו, שבו ההבדלים בדעות ובערכים בין קבוצות שונות יוצרים קיטוב. כפי שהסברנו במאמר אחר, המחלוקות נובעות מהשוני בעדפות ובערכים בין הקבוצות השונות. הגורם