פסיקת הלכה

בל תוסיף ובל תגרע – למה במצוות חז”ל אין “בל תוסיף”? בתורה בתורה כתוב על מצוות התורה שאין להוסיף עליהן ואין לגרוע מהן. נשאלת השאלה: למה בכל הדינים והמצוות שהוסיפו חז”ל אין משום איסור “בל תוסיף”? הרי הם הוסיפו על מה שכתוב בתורה! דוגמאות להוספות של חז”ל: איסור אכילת עוף בחלב הוא הוספה של חז”ל […]

האם בימינו נכון להוסיף הרחקות על דיני הייחוד הקיימים כבר בהלכה? במסורת היהודית קיימת הלכה האוסרת על איש ואישה להימצא ביחידות במקום שבו עלולה להתאפשר עשיית עבירה, מחשש שמא יבואו לידי עבירה. יש הסבורים שבימינו יש להחמיר בדיני ייחוד ולהוסיף הרחקות מעבר לאלו שנקבעו בהלכה, ולאסור גם מצבים שבעבר הותרו, כגון ייחוד במקום שפתחו פתוח

טעם וגזירה – האם בטל הטעם בטלה הגזרה? אחת השאלות המרתקות והיסודיות ביותר בעולם ההלכה והמשפט העברי היא: האם כאשר בטל הטעם שעמד בבסיסה של גזירה או תקנה חכמים, בטלה גם הגזרה עצמה באופן אוטומטי, או שמא הדין נותר על כנו למרות שהסיבה ליצירתו כבר אינה קיימת? מחלוקת הכתבים: הרמב”ם מול התוספות הרמב”ם, בספרו “משנה

הלכה ויסודה – ההלכה וטעמה, מה העיקר? ההלכה וטעמה הם שני מרכיבים בסיסיים של ההלכה והדין. המרכיב האחד הוא ההוראה המעשית, והמרכיב השני הוא הטעם של אותה הוראה. אין הלכה בלי טעם, ואין טעם בלי הלכה. לימוד הלכה ללא טעם הוא כגוף ללא נשמה, ולימוד טעם ההלכה ללא ההוראה המעשית הוא כנשמה ללא גוף. לכן,

האם חז”ל היו רפורמים? ראשית, יש להבהיר את משמעות המושג “רפורמים” בהקשר של מאמר זה. הכוונה היא לגישה האומרת שיש לערוך שינויים במסורת ולהתאימה לרוח התקופה. כלומר, כאשר מתקבלת מסורת מסוימת, בעלי גישה רפורמית באים וגורעים ממנה או מוסיפים עליה על פי הבנתם את צורכי השעה. אם נתבונן במורשת חז”ל, אכן נראה כי חלו שינויים