גאולה

בית המקדש – שלוש התייחסויות לבית המקדש את הערך הרוחני של בית המקדש ניתן לראות בכמה אופנים. התייחסות אחת היא לראות בבית המקדש דבר בעל ערך עצמי – לראות בבית המקדש כבעל ערך עצמי כפי שהוא. התייחסות שנייה לבית המקדש היא לראות את בית המקדש כאמצעי לתכלית אחרת; בית המקדש הוא רק אמצעי להשגת מטרה […]

פרשת בהר – תכלית השמיטה: זכירת היחס הנכון לארץ ישראל מצוות השמיטה המופיעה בפרשת בהר כוללת טעמים רבים. יש לה טעמים אגרונומיים, ויש לה גם טעמים חברתיים, כגון ערך השוויון החברתי ודאגה לחלש. אך אפשר להסביר טעם נוסף למצוות השמיטה על פי הפסוק הבא המופיע בפרשה: “וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים

לכל אחד יש ציור של ימות המשיח, כיד הדמיון הטובה עליו או כיד השכל הטוב עליו. אך לא נדע באמת איך יהיו עד שיהיו. הרבה אנשים מדמים את ימות המשיח כשינוי המצב הנוכחי ושיפור מצבם למשהו אחר, שנראה להם שיהיה טוב יותר. אך אילו היו מתבוננים מעט, היו מבינים מיד שאין באותם ציורים וציפיות שלמות

תורה ומקדש – מה העיקר?   השאלה המרכזית היא: מה עיקר יותר – התורה שניתנה בהר סיני או המקדש והעבודה שבו, שמרכזם בהר הבית? בהר סיני ניתנה התורה לעם ישראל, ואילו בהר הבית נבנה המקדש, מקום הקרבת הקורבנות והתפילה. השאלה הזו נוגעת למעשה ליחס בין שני עמודי התווך של היהדות: תורה ועבודה(תפילה וקורבנות).   תורה

מה עלינו לעשות כדי להיגאל? כאשר עם ישראל היו משועבדים במצרים ורצו להיגאל, הם לא ידעו מה עליהם לעשות כדי לזכות בגאולה. כפי שנאמר: “וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה“ (יחזקאל ט”ז, ז’)—חסרי זכויות ומעשים שיביאו להם גאולה. ואז אמר להם הקב”ה: “וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי“ (יחזקאל ט”ז, ו’)—בזכות שני דמים תזכו לגאולה: דם