חוכמה

תאוות וחוכמה – האם אחרי אכילה מאבדים ריכוז? יש רעיון אצל רבי נחמן: אכילה ותאוות הגוף משכיחות את התורה. וכך כותב רבי נחמן: “וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר… וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית מַחֲלִישִׁין הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת וְנִתְבַּטֵּל הַחֹמֶר… סִכְלוּת, חֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה, בְּהֵמָה, וְנִתְגַּבֵּר וְנִתְעַלֶּה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל… וְהַזִּכָּרוֹן…”(ליקוטי מוהר”ן, חלק א, תורה ל”ז) […]

קיימים שני מצבים מרכזיים.המצב הראשון הוא להיות עם שכל – לדעת, להבין ולהיות חכם באמצעות החשיבה. לשכל יש דרגות ורמות שונות.המצב השני הוא העדר שכל – חוסר יכולת להבין ולדעת את הדברים המתרחשים בחיים. השאלה היא: מה קשה יותר לאדם – להיות חסר שכל, או להיות בעל שכל? התשובה היא: תלוי.אם מדובר בהפחתה מסוימת של

מה המלחמה גורמת לאדם לגלות על עצמו? מה קורה כשאני מול המציאות? זה מקביל למאבק של איראן נגד ישראל והמערב, מההיבט שבו אני איראן, והמציאות שמולי היא ישראל והמערב. מנקודת מבט זו, כאשר אני מבין שהאפשרות הריאלית מצד איראן היא להיכנע או למות, אבל האפשרות לנצח היא לא ריאלית, אז צריך לוותר עליה. מצב שבו

מהי ההגדרה של חכם וטיפש? מה הקשר בין שכל ואמת? מי נחשב לחכם ומי לטיפש? אחת ההגדרות האפשריות לחכם היא אדם שיודע את כל הדברים שניתן לדעת. אך הגדרה זו אינה מדויקת, משום שלא כל ידיעה היא בהכרח אמיתית. קיימות דעות, השקפות ואמונות שאינן נכונות, ולכן חכם אינו מי שיודע את כל הדברים, אלא מי