חופש

טענה: מאחר שהחלטות האדם הן תוצר של מכלול המחשבות שלו, ומה שמבדיל בין אדם אחד לאחר הוא ההבדל בין מכלול המחשבות, לכן אם היו לנו המחשבות של אנשים אחרים היינו מתנהגים וחושבים בדיוק כמותם, ואם להם היה את מכלול המחשבות שלנו הם היו בדיוק כמונו. השאלה היא האם זה באמת נכון. כלומר, האם נכון שהחלטות […]

אדם עשוי להרגיש משועבד כאשר אומרים לו מה לעשות. לעיתים הוא מגיב לכך דווקא בסירוב, מתוך רצון לברוח מתחושת השעבוד. אך לא פעם, גם כאשר הוא מסרב, מתוך רצונו שלא לעשות את מה שנאמר לו, הוא עדיין ממשיך להרגיש משועבד. כלומר, בשני המצבים הוא חווה שעבוד: כאשר הוא עושה את מה שאומרים לו, הוא מרגיש

אדם רוצה להיות חופשי ולכן הוא לא עושה מה שאומרים לו. אבל אז הוא מגלה שגם הרצון שלו לא לציית משעבד אותו. כלומר, או שהוא משועבד לאחרים, או שהוא משועבד לעצמו. אבל אולי הבעיה עמוקה יותר: לא מי שולט בו, אלא עצם זה שיש בו רצון שמפעיל אותו. כי גם כאשר הוא עושה את רצונו,

בחירה חופשית – הרי יש אינטואיציה חזקה לכולנו שיש בחירה חופשית, ולמה זו אשליה? כאשר אנו דנים אם יש או אין בחירה חופשית, יש כאלה שמביאים ראיה לכך שיש לנו אינטואיציה לגבי קיומה של בחירה חופשית, לכן, לדעתם, זו לא שאלה, כי ברור שיש בחירה חופשית, הרי אנו מרגישים שיש לנו בחירה חופשית. אז למה

פרדוקס העלמת האגו יש פרדוקס בנוגע ליכולת להעלים את האגו, כי כל העלמות של האגו נעשית על ידי האגו ותלויה באגו. לכן, אי אפשר להעלים את האגו על ידי האגו באופן אובייקטיבי. מי ששולט בהעלמות האגו הוא האגו עצמו, ולכן כל העלמות של האגו היא משחק עצמי של האגו. כל עוד האגו נעלם מכוח האגו

בחירה – מהם שני התנאים הבסיסיים לבחירה ומה ההבדל ביניהם? כדי לדבר על בחירה, מוכרחים שיהיו שני דברים. כאשר יש לפנינו רק דבר אחד, לא שייכת כלל בחירה – שהרי אין בין מה למה לבחור. הבחירה חלה רק כשיש לפחות שני מרכיבים. אבל גם כאשר קיימים שני דברים, עדיין לא בהכרח שייכת בחירה. תנאי נוסף

חירות ועבדות: ניתוח של חופש במאסר ומחוצה לו הגדרת החופש והעבדות חירות ועבדות הן שתי קצוות של רצף: החופש המוחלט הוא יכולתו של אדם לממש את כל רצונותיו, בעוד העבדות המוחלטת היא חוסר היכולת לממש אף רצון. בין שני הקצוות הללו קיים טווח של חופש יחסי, הנקבע לפי מידת המימוש של רצונות הפרט. ככל שאדם