רמב”ם

תשובה ווידוי – האם תשובה ווידוי אחד הם? א. שיטת ה”אחדות” מול שיטת ה”הפרדה” ברמב”ם הרמב”ם, בהלכות תשובה (פרק א הלכה א), כותב: “כָּל מִצְו‍ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַעֲשֶׂה, אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ, חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא…”   יש המסבירים כי […]

טעמי מצוות וחשבונות ההשגחה – מצידו ומצידנו בבואנו לדון בטעמי המצוות ובדרכי ההשגחה האלוהית, עלינו לחלק את הנושא לשלושה רבדים נפרדים, המובחנים זה מזה במקורם ובמידת השגתם על ידי האדם. א. הרובד הראשון: טעמים וחשבונות מצד ה’ (הרובד הנסתר) הרובד הראשון כולל את טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה כפי שהם מצד ה’ יתברך עצמו. אלו הם

טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה: בין דעת אדם לדעת עליון א. האם ניתן לדעת את טעמי המצוות? האם אנו מסוגלים לרדת לסוף דעתו של המצווה? האם יש למצוות טעם הגיוני שמשקף את האמת המוחלטת? במסורת היהודית ישנן שלוש גישות מרכזיות: הגישה הרציונליסטית: לכל המצוות כולן ישנו טעם הגיוני ותועלתי. גישת הרמב”ם (שמונה פרקים, פ”ו): ישנה חלוקה

טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה: בין דעת אדם לדעת עליון א. האם ניתן לדעת את טעמי המצוות? עיסוק נרחב קיים בהגות היהודית סביב שאלת טעמי המצוות: האם אנו מסוגלים לרדת לסוף דעתה של המצוה? האם יש למצוות טעם הגיוני שאנו יכולים לתפוס בשכלנו, והאם הטעמים הללו משקפים את האמת המוחלטת? במסורת היהודית ניתן למצוא כמה גישות

טעם וגזירה – האם בטל הטעם בטלה הגזרה? אחת השאלות המרתקות והיסודיות ביותר בעולם ההלכה והמשפט העברי היא: האם כאשר בטל הטעם שעמד בבסיסה של גזירה או תקנה חכמים, בטלה גם הגזרה עצמה באופן אוטומטי, או שמא הדין נותר על כנו למרות שהסיבה ליצירתו כבר אינה קיימת? מחלוקת הכתבים: הרמב”ם מול התוספות הרמב”ם, בספרו “משנה

אלוהים: אחד או שניים? ניתוח על אשליית הסיבתיות והמציאות האם יש כוח אחד או כוחות רבים המניעים את המציאות? האם אל אחד או שמא אלים רבים מנהיגים את העולם? הספר “חובות הלבבות” דן בסוגיה זו וטוען: אם תאמר שיש שני אלים, מיד נשאל, מה קדם להם? לכן, מבחינה לוגית, חייבים להגיע למסקנה שיש אל אחד.

פרשת נשא – תאוות: איך להתמודד עם תאוות, ובפרט עם תאוות ניאוף? בפרשת נשא, כאשר התורה מתארת אישה הנואפת תחת בעלה, היא משתמשת במילה “תִּשְׂטֶה” (במדבר ה, יב). על כך אומרים חז”ל בגמרא: “אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, שנאמר: ‘איש איש כי תשטה אשתו’ – תִּשְׂטֶה כתיב, אל תקרי

המחלוקת בין הרמב”ם למהר”ל בשאלת ריבוי הדעות הרמב”ם, בהקדמה לפירוש המשנה, כותב: אם שני אנשים מחזיקים באותם עיקרי לימוד – כלומר, כללי לימוד והיסק – וכן חכמת עיונם שווה, לא יהיו ביניהם מחלוקות כלל. ואם כן תהיינה – הן תהיינה מועטות מאוד. וזה לשונו: “שכל שני אנשים, בהיותם שווים בשכל, בעיון, ובידיעת העיקרים שיוציאו מהם

מה היה חטא אדם הראשון? ט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הוא זמן מצוין לדבר על אחד העצים המפורסמים ביותר – עץ הדעת טוב ורע. בספר בראשית מסופר שאדם הראשון אכל מעץ הדעת טוב ורע, ובעקבות כך גורש מגן עדן. אם אנחנו רוצים לדעת האם גם אנחנו “אכלנו” מעץ הדעת טוב ורע, איך נוכל לבדוק זאת?

בין אמונה לרפואה – האם השתדלות רפואית פוגעת בביטחון בה‘? הנה כתוב בתורה: “אני ה’ רופאך”. האם אדם המאמין שאלוהים הוא המרפא אותו, ילך להיעזר ברופאים או לא? האם ריפוי על ידי בשר ודם ותרופות סותר את האמונה כי רופא כל בשר הוא אלוהים? אם נאמר שיש סתירה בין ריפוי על ידי תרופות לבין הביטחון