תורה

פרשת כי תבוא – מה בין שיא העשייה לשורש הראשון? מה בין מצוות ביכורים של התורה לקורבן הפירות של קין? בסוף פרשיית הבאת הביכורים, התורה מברכת את מביא הביכורים: “וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ“ (דברים כו, יא). ואילו אצל קין נאמר שאלוהים לא קיבל את הקורבן שהביא מפירותיו: “וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ […]

פרשת בהר – תכלית השמיטה: זכירת היחס הנכון לארץ ישראל מצוות השמיטה המופיעה בפרשת בהר כוללת טעמים רבים. יש לה טעמים אגרונומיים, ויש לה גם טעמים חברתיים, כגון ערך השוויון החברתי ודאגה לחלש. אך אפשר להסביר טעם נוסף למצוות השמיטה על פי הפסוק הבא המופיע בפרשה: “וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים

קבלה מול פילוסופיה: שתי דרכים להבנת המציאות – מבט לל”ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא – דבר שמקבלים. כלומר, ידע על המציאות שבא בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת כך: ״וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה״ (שמות ל״א, ג׳). רש״י שם מפרש: חכמה – ״מה שאדם שומע

קבלה ופילוסופיה – מה בין קבלה לפילוסופיה? ל״ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא, דבר שמקבלים. ידע על המציאות שמגיע בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, תבונה ודעת: ״חכמה – מה שאדם שומע מאחרים ולמד. תבונה – מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד. דעת – רוח הקודש״. רש״י, שמות ל״א, ג׳. לפי תפיסת

זו אחת השאלות המטלטלות ביותר — אך גם אחת המוטעות ביותר, כאשר אינה נבחנת עד היסוד. השאלה הזו נשענת על הנחה סמויה: שאלוהים מובן דרך הקטגוריות האנושיות שלנו. האדם מדמה את האל מתוך עצמו — ואז שופט אותו לפי אותם דימויים. אם יש לאדם רגשות — הוא מניח שגם לאלוהים יש רגשות. אם הוא חש

מצד אחד נאמר שלא ללמוד “קרעים קרעים”, אלא ברצף; ומצד שני נאמר: “אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה”. משמע, שגם אם הלימוד יהיה מקוטע – עדיף ללמוד מעט מאשר לא ללמוד כלל. אם האלטרנטיבה ללימוד “קרעים קרעים” היא לא ללמוד כלל – ייתכן שעדיף ללמוד כך. אך אם האלטרנטיבה היא ללמוד ברצף או ללמוד

מה עושים כשבעל חושד שאשתו בוגדת בו? מהו הפתרון שכתוב בתורה, ומה עדיף יותר? דרך ההתמודדות עם חשד לבגידה שמציעה לנו התורה מתוארת בפרשת נשא בספר במדבר, בפרשה הנקראת סוטה. פרשת סוטה עוסקת בדין של התורה לגבי אשה החשודה בבגידה על ידי בעלה. הדרך שכתובה בתורה היא, שלוקחים את האישה לבית המקדש ומשקים אותה במי

אהבה תמידית נסתרת או אהבה גלויה מדי פעם? בחומש פקודים (במדבר), פוקדים את ישראל מספר פעמים בתחילת הספר ובסופו. מה מטרת המפקד? רש”י בתחילת הפרשה כותב: “מתוך חיבתן לפניו, מונה אותם כל שעה.” אחרי חטא העגל, מונה אותם כדי לדעת מניין הנותרים. וזוהי לשונו: “מִתּוֹךְ חִבָּתָן לְפָנָיו, מוֹנֶה אוֹתָם כָּל שָׁעָה. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, מְנָאָם. וּכְשֶׁנָּפְלוּ

מה עדיף: תרומה מתוך נדיבות הלב או תרומה מתוך חובה? מעלת הנדבה וההתנדבות בפרשת תרומה, התורה מדגישה את חשיבות הנתינה מרצון חופשי: “כל איש אשר ידבנו לבו תקחו תרומתי” (שמות כ”ה, ב’). כאן התרומה אינה חובה, אלא ביטוי לטוב הלב של האדם ולרצונו לתרום. זוהי מעלה גדולה, שכן האדם נותן מתוך אהבה וחסד, ללא כפייה.

תורה ומקדש – מה העיקר?   השאלה המרכזית היא: מה עיקר יותר – התורה שניתנה בהר סיני או המקדש והעבודה שבו, שמרכזם בהר הבית? בהר סיני ניתנה התורה לעם ישראל, ואילו בהר הבית נבנה המקדש, מקום הקרבת הקורבנות והתפילה. השאלה הזו נוגעת למעשה ליחס בין שני עמודי התווך של היהדות: תורה ועבודה(תפילה וקורבנות).   תורה

מה ההבדל בין מצוות הריגת תינוקות בתורה לבין רצח תינוקות על ידי חמאס? כל בר-אנוש שיש לו זיק של צלם אנוש מוסרי, מזדעזע עד עמקי נשמתו למראה מעשה נורא ואיום של רצח תינוקות. יש המהרהרים: הרי גם בתורה מצאנו מצווה להרוג תינוקות, כפי שנאמר על ידי שאול המלך: “וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה’. כֹּה אָמַר

אלוהים בחיים: שלוש דרכים לראות את קדושת המאורעות היומיומיים יש אנשים, כאשר הם באים ללמוד את ספרי הקודש הכתובים, עושים זאת מתוך ביטול וענווה. הם מבינים שכתבי הקודש הם אמת חלוטה וטוב מוחלט, גם אם במבט ראשון הם נראים כלא טובים, כלא נכונים. אם משהו לא ברור להם, הם מניחים שכנראה הם אינם מבינים את

הלכה וטעמה: דין ונימוקו – מה יותר חשוב? טעם ההלכה או ההלכה עצמה? נימוק הדין או הדין? רבים, כולל רבנים, סבורים בטעות כי הדין עצמו חשוב יותר מטעמו, וכי הנימוק של הדין חשוב יותר מפסק ההלכה. אולם, האמת היא שישנה חשיבות רבה יותר בידיעת טעם הדין ונימוקו מאשר בהבנת הדין וההלכה עצמם. טעם הדין ונימוקו

מה הייתה רמת הוודאות של הידיעה במעמד הר סיני? קיימות מספר דרכים לרכישת ידיעה: קבלת עדות מאחרים : זוהי רמת הוודאות הנמוכה ביותר, שכן היא מבוססת על מידע שמתקבל מאדם אחר, ללא חוויה ישירה. ידיעה חושית באמצעות ראייה או שמיעה: רמת ודאות גבוהה יותר, הנובעת מתפיסה חושית ישירה של המציאות. ידיעה שכלית באמצעות היסק לוגי:

בין אמונה לרפואה – האם השתדלות רפואית פוגעת בביטחון בה‘? הנה כתוב בתורה: “אני ה’ רופאך”. האם אדם המאמין שאלוהים הוא המרפא אותו, ילך להיעזר ברופאים או לא? האם ריפוי על ידי בשר ודם ותרופות סותר את האמונה כי רופא כל בשר הוא אלוהים? אם נאמר שיש סתירה בין ריפוי על ידי תרופות לבין הביטחון