פרדוקסים

האם יש הבדל בין פרדוקס של “יש ואין” לפרדוקסים אחרים? האם יש הבדל בין פרדוקס של “יש ואין” לבין סתם פרדוקסים אחרים? האם אפשר לומר ש”יש ואין” הוא פרדוקס מוחלט, בעוד שיתר הפרדוקסים אינם מוחלטים? או שמא פרדוקס הוא פרדוקס, ואין כל הבדל בין הפרדוקסים השונים? תשובה: ראשית, יש להגדיר מהו פרדוקס, ומתוך כך לשאול: […]

ניתוח שאלות פרדוקסליות – מהי החוליה החלשה? שאלה פרדוקסלית מורכבת משלוש ידיעות: שתי ידיעות שנראות לנו נכונות, וידיעה שלישית לפיה הן סותרות זו את זו. אם נתאר זאת כנוסחה כללית, מבנה של שאלה פרדוקסלית הוא: A נכון. B נכון. A ו-B סותרים. כאן נשאלת השאלה: מה ודאי לנו יותר? מבין שלוש הידיעות הללו, האם הידיעה

אם תמיד חייב להיות סבל — כיצד ייתכן מצב הפוך? ואם זה אינו מתיישב עם דברים אחרים — האם זו בכלל בעיה? ייתכן שהשאלה עצמה שגויה. במקום לשאול “איך זה מסתדר עם משהו אחר”, נכון יותר לשאול: מי אמר שזה נכון? ולפני כן — מה זה בכלל אומר? לא כל טענה חייבת להתיישב עם טענות

אמת יחסית ואמת מוחלטת – האם יש אחת בלי השנייה? האם ייתכן קיומה של אמת יחסית מבלי שתהיה אמת מוחלטת? או, בניסוח אחר: האם המושג “אמת יחסית” תלוי מראש בהנחת קיומה של אמת מוחלטת? נראה כי כל דיון באפשרות של אמת יחסית מחייב בירור מוקדם: מהי בכלל “אמת יחסית”? מה משמעותה? כיצד היא מובחנת מאמת

האם ייתכנו סתירות במציאות? גבולות הידיעה והכרת ההפכים ההנחה הבסיסית היא שהסתירה אינה אפשרית במציאות – לא קיימת סתירה מוחלטת בשום מציאות. זו הנחת יסוד מהבסיסיות ביותר של התפיסה השכלית. מה שמאפשר למוח לתפוס מציאות כלשהי הוא היכולת להבחין בין שני דברים, והמשמעות של “שניים” היא שדבר אחד אינו השני. כדי לדעת דבר מה, יש