האם יש מצוות מזוזה בתורה ומהי?
בתורה נאמר: “וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל לְבָבֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ” (דברים ו’, ט’).
השאלה היא: מהו הפירוש של פסוק זה? האם יש כאן מצווה, ואם כן, מהי?
פירוש ראשון: אין כאן מצווה מעשית. הפסוק הוא ביטוי מושאל, מטאפורה, בדומה לנאמר בספר משלי: “כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ” (משלי ג’, ג’). הכוונה היא שבכל מקום עליך לזכור את דברי התורה, ובמיוחד כאשר אתה נכנס ויוצא מביתך, עליך להפנים את דברי התורה ולשמור אותם בלב.
פירוש שני: יש כאן מצווה בתורה, אך כוונת הפסוק היא לכתוב את דברי התורה על המזוזות עצמן, כלומר על שני עמודי הפתח של הבית. לפי פירוש זה, המצווה היא לכתוב את הפסוקים ישירות על עמודי הדלת.
פירוש שלישי: יש כאן מצוות מזוזה, והיא לכתוב את דברי התורה על קלף (ולא על המזוזה עצמה) ולהניח את הקלף הכתוב על אחד מעמודי הפתח (על אחת המזוזות). זהו הפירוש המקובל והנפוץ, והוא כולל כתיבת הפרשייה בתורה על קלף, הכנסתה לתוך בית מזוזה, והנחתה על מזוזת הבית.
לסיכום, הפירוש המקובל כיום הוא שיש מצוות מזוזה לכתוב פרשיות מהתורה על קלף ולהניחו על מזוזת הבית (פירוש שלישי). עם זאת, לפי פשוטו של מקרא, הפסוק יכול להתפרש גם כמטאפורה להפנמת התורה (פירוש ראשון) או כמצווה לכתוב על עמודי הפתח עצמם (פירוש שני).
