האם מנהיג פועל לטובת עצמו או לטובת הציבור?
הטענה כי מנהיג פועל רק מתוך אינטרס אישי היא פשטנית מדי. אמנם, כל פעולה של מנהיג נובעת מרצונו, אך השאלה המרכזית היא: מה מניע את רצונותיו?
האם המנהיג דואג רק לעצמו?
ייתכן שמנהיג אכן פועל לשמר את שלטונו או לקדם את טובתו האישית, אך אין זה בהכרח סותר את טובת הציבור. לדוגמה:
– אם המנהיג מאמין ששגשוג כלכלי של הציבור יחזק את מעמדו, הוא ישקיע במדיניות כלכלית מועילה — גם אם הדאגה לציבור אינה המניע הראשוני שלו.
– במקרים מסוימים, האינטרס האישי והציבורי מתלכדים, כך שהמנהיג מקדם את טובת הכלל מתוך תועלת עצמית.
העדפה במצבי התנגשות
המבחן האמיתי מגיע כאשר יש סתירה בין האינטרס האישי לציבורי. אז נחשפת עמדתו האמיתית של המנהיג:
- עדיפות לאינטרס האישי: אם יבחר תמיד בעצמו, גם כאשר הנזק לציבור גדול.
- איזון בין האינטרסים : אם יוותר על תועלת אישית קטנה למען תועלת ציבורית גדולה.
- עדיפות לציבור : אם יקריב אינטרסים אישיים משמעותיים למען הכלל.
סיכום: מורכבות המוטיבציה
לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי, ללא הכרת כל הפרטים, אם המנהיג פועל רק לטובת עצמו או רק לטובת הציבור. התנהגותו נקבעת לפי:
- מידת החפיפה בין האינטרסים האישיים שלו לאלו של הציבור.
- סדר העדיפויות שלו במצבי קונפליקט.
לכן, השאלה אינה “האם המנהיג אנוכי?”, אלא “באילו תנאים הוא יקדם את טובת הכלל?”.
