שאלות ותשובות – איך להבחין בין שאלות מהחלל הפנוי לשאלות רגילות?
ישנן שאלות ובעיות שאין אנו יודעים את פתרונן ואת התשובות עליהן מחמת חוסר ידע, אך ישנן שאלות ובעיות שאין להן תשובות בהיגיון, ואי אפשר למצוא להן תשובה עקב מניעה הגיונית ושכלית. הטיפוס הראשון נובע מחוסר ידע, והשני – ממגבלה לוגית.
השאלה היא: כאשר ניצבת לפנינו שאלה שאין לנו תשובה עליה, כיצד נדע האם היעדר התשובה נובע מחוסר ידע גרידא, או שמא ממניעה הגיונית ושכלית?
דוגמה לשאלה: מה קורה לאחר המוות?
תשובה: אינני יודע.
אך האם חוסר הידיעה הזה נובע מחוסר מידע, או שמא מניעה הגיונית ומחסום לוגי הם שמונעים מאיתנו לדעת את התשובה?
ישנן שאלות שבעבורן השאלה עצמה נושאת כמה פירושים. ישנה שאלה שבתחילה נראה כי היעדר התשובה עליה נובע מחוסר מידע, לאחר שתתעמק בה, תראה שהדבר נובע ממחסור בשכל. ואם תתעמק בה עוד יותר, תגלה ששוב מדובר במחסור במידע.
כלומר, לגבי השאלה “מה קורה לאחר המוות”, יש להסביר קודם לכן את מהות השאלה. במקרה זה נראה שאנו בעיקר לא יודעים מהו “מוות”, ומכאן יתברר שחסר לנו מידע ולא חסם הגיוני.
האם אנו יודעים מה יקרה כאשר נגיע למקום פלוני? כן, אנו יודעים באופן יחסי.
האם אנו יודעים מה יקרה כאשר נמות? לא.
אך למעשה, קביעה זו אינה מדויקת לחלוטין, מפני שאנו כן יודעים במידת מה מה קורה לאחר שמתים, ממש כפי שאנו יודעים מה קורה כשמגיעים למקום פלוני. פחות או יותר, בשני המצבים קיימת ידיעה כלשהי.
וכי אם נשאל: מדוע אנו לא יודעים? איך איננו יודעים?
התשובה הפשוטה יכולה להיות: אנו לא יודעים מפני שלא היינו שם.
לפי הסבר זה, נראה שמדובר בבעיה של חוסר ידע. אך אם נתעמק בדבר, ייתכן שנגלה רבדים נוספים
הקריטריון להבחנה: היכולת לדמיין תשובה
עצם השאלה כאן היא: כיצד יודעים האם שאלה שייכת לשאלות של “החלל הפנוי” או לא?
לתשובה זו יש שתי רמות: תשובה בדרך “השקר” (הרמה השימושית-שטחית) ותשובה בדרך “האמת” (הרמה העמוקה).
התשובה בדרך השקר היא: הדבר תלוי בשאלה האם אנו מסוגלים לדמיין תשובה לשאלה, או שאיננו מסוגלים לדמיין תשובה. אם אנו יכולים לדמיין תשובה אפשרית – השאלה אינה מהחלל הפנוי. אך אם איננו יכולים אפילו לדמיין תשובה – השאלה היא מהחלל הפנוי.
דוגמה א‘:
מתי קנו את הרכב הנמצא ברחוב? או איך קוראים לבעלים של הרכב הזה?
אף על פי שאיננו יודעים מי בעלי הרכב, אנו יכולים לדמיין שאנו יודעים את שמו (למשל: ראובן). מכיוון שאנו מסוגלים לדמיין את התשובה, השאלה נובעת מחוסר מידע בלבד ולא מהחלל הפנוי.
דוגמה ב‘:
מה השעה עכשיו ביפן?
איננו יודעים כרגע, אך אנו יכולים לדמיין שעה מסוימת בתור תשובה. בהחלט. סימן שאין זו שאלה מהחלל הפנוי.
כל השאלות שגם אם איננו יודעים את תשובתן במדויק, אנו מסוגלים לדמיין את תשובותיהן – אינן שאלות מהחלל הפנוי.
לעומת זאת, שאלות שלא ניתן לדמיין להן תשובה כלל – הן שאלות מהחלל הפנוי. אלו הן שאלות הבנויות במבנה מעגלי או פרדוקסלי: “אם זה ככה – אז איך זה ככה, ואם זה ככה – אז איך זה ככה?”. במבנה כזה לא ניתן לדמיין תשובה.
דוגמה לשאלה מהחלל הפנוי:
מה קדם למה – הביצה או התרנגולת?
האם אנו יודעים את התשובה? לא.
האם אנו יכולים לדמיין מה התשובה? לא. מפני שמיד מגיעים לסחרחורת לוגית: אם זו ביצה – כיצד נוצרה ללא תרנגולת? ואם זו תרנגולת – כיצד בקעה ללא ביצה? אם הביצה באה מהתרנגולת והתרנגולת מהביצה, מה קדם למה?
אי אפשר אפילו לדמיין תשובה הגיונית. זו אינה בעיה של חוסר מידע, אלא בעיה של מניעה הגיונית-שכלית, וזהו סימן מובהק לכך שזו שאלה מהחלל הפנוי.
לסיכום קריטריון זה: כך בודקים אם שאלה שייכת לחלל הפנוי – ממציאים תשובה ומנסים לדמיין אותה. אם מצליחים לדמיין תשובה כלשהי, זו אינה שאלה מהחלל הפנוי. אך אם מנסים לדמיין ולשאוב תשובה ואיננו מצליחים, זהו סימן שהשאלה מגיעה מהחלל הפנוי.
הגדרה זו אמנם מוגדרת כ”תשובה שקרית”, אך היא תשובה שימושית וטובה, והסיכוי שקורא מן השורה יגלה את עובדת היותה שקרית שואף לאפס.
רמת האמת: כל השאלות מגיעות מהחלל הפנוי
אם מחפשים את התשובה האמיתית והמוחלטת – כל השאלות כולן מגיעות מהחלל הפנוי. זוהי האמת.
גם השאלה הפשוטה “איך קוראים לבעלים של הרכב ברחוב” – אם נחקור אותה עד שורשה: מהם “בעלים”? מהי משמעות המילה “קוראים”? מי קבע שהוא הבעלים? כיצד אנו יודעים זאת בכלל? נגלה שכל השאלות כולן נשענות בסופו של דבר על החלל הפנוי.
יוצא אם כן: באופן שטחי ופשוט ישנן שאלות שאינן מהחלל הפנוי, אך באופן עמוק, כל השאלות הן מהחלל הפנוי. אם נתעמק בשאלה רגילה כגון “איך קוראים לו” ונחקור אותה עד תום – מה פירוש שקוראים לו כך, מי קורא לו, ומה משמעות עצם הקריאה בשם – השאלה הופכת להיות שאלה מהחלל הפנוי.
לסיכום:
ההסבר השטחי: הדבר תלוי ביכולת לדמיין את התשובה. אם ניתן לדמיין – זו שאלה רגילה, אם לא ניתן זו שאלה מהחלל הפנוי.
התשובה העמוקה: הכול אלו שאלות מהחלל הפנוי, אם מתעמקים דיו ביסודותיה של השאלה. כל שאלה באשר היא עשויה להפוך לשאלה מהחלל הפנוי.
עם זאת, הסיכוי שאדם יגיע למצב שבו כל שאלה פשוטה הופכת עבורו לשאלה מהחלל הפנוי שואף לאפס, מפני שבפועל אנשים אינם מתעמקים עד כדי כך. עד שאדם יגלה שהשאלה “איך קוראים לו” היא שאלה מהחלל הפנוי – לא מגיעים לשם בקלות אם בכלל.
