בחירה חופשית חלקית – מהי? האם היא אפשרית?
המונח “חלקית” יכול להתפרש בשתי דרכים בהקשר זה:
ביחס למעשה מסוים – האם בחירה מסוימת יכולה להיות “חלקית”? כאן התשובה היא שאין מצב של בחירה חלקית לגבי מעשה קונקרטי, או שאדם בוחר באותה פעולה, או שלא. אין מצב ביניים שבו הוא “חלקית בוחר”.
ביחס לקטגוריות שונות של מעשים – האם יכולה להיות בחירה חופשית בחלק מהתחומים אך לא באחרים? כלומר, לא מדובר בבחירה חלקית בתוך מעשה בודד, אלא בכך שישנם תחומים שבהם קיימת בחירה חופשית ותחומים אחרים שבהם אין.
זוהי למעשה שאלה כללית יותר: האם דבר יכול להיות “חלקי”? האם יכול להיות “חוק חלקי”, “טוב חלקי” או “קיום חלקי”? באופן עקרוני, העניין תלוי בהגדרות ככל שההגדרות מדויקות יותר ובלתי מורכבות כך הדבר יהיה במצב של או כן או לא, ואין מצב של “גם כן וגם לא”.
האם ניתן להוכיח שאין בחירה חופשית חלקית?
ניתן לטעון שאם האדם אחראי על החלוקה בין התחומים שבהם יש לו בחירה לאלה שאין לו, הרי שבעצם הכול נתון לבחירתו (ולכן יש לו בחירה מלאה). אם גורם אחר אחראי על חלוקה זו, אזי אין לאדם בחירה כלל, כי החליטו עבורו היכן יבחר והיכן לא.
עם זאת, שיטת הוכחה זו בעייתית, מכיוון שהיא בנויה על שאלה רטורית שיכולות להיות לה תשובות אחרות. זהו ניסיון להוכחה בדרך השלילה, שעלול להיות פגום. עדיפה גישה ישירה, לברר מהי האמת באופן ישיר, ולא דרך פלפולים.
מהי בחירה חופשית? הגדרה מרכזית
המרכיב המהותי בהגדרת בחירה חופשית לענייננו הוא, מי יוצר את הרצון? אם הרצון נוצר על ידי ה”אני” של האדם, ללא כפייה חיצונית, אזי יש לו בחירה. אם הרצון נוצר על ידי גורם אחר (גורם חיצוני, תורשה, נסיבות וכדומה), אזי אין לו בחירה.
לפי הגדרה זו, לא ייתכן מצב של “בחירה חלקית” ביחס לרצון ספציפי. או שרק ה”אני” יצר את הרצון (ואז יש בחירה מלאה), או שלא (ואז אין בחירה כלל). אין מצב ביניים שבו הרצון נוצר חלקית על ידי האדם וחלקית על ידי גורם אחר, הגדרת הבחירה שוללת זאת.
האם ייתכן שיש בחירה בתחומים מסוימים אך לא באחרים?
זו שאלה אמפירית שצריך לבדוק, האם קיימים רצונות מסוימים שרק אני יוצר, ואחרים שלא? או שכל הרצונות, ללא יוצא מן הכלל, נוצרים רק על ידי (ואז יש בחירה בכול), או שכולם נוצרים שלא על ידי (ואז אין בחירה כלל)? כאן עדיין לא ניתן לפסוק. הדבר דומה לשאלה האם פיל נמצא בחדר, הוא יכול להיות במקומות מסוימים, אך בכל מקום נתון הוא או נמצא או לא נמצא, הוא לא יכול להיות גם נמצא וגם לא באותו הזמן ובאותו המקום.
כיצד נדע אם יש לנו בחירה? בעיית הזיהוי
כעת נשאלת השאלה המעשית, כיצד נזהה האם רצון מסוים נוצר על ידינו או לא? איך נדע אם יש לנו בחירה?
יש רצונות שנראים לנו כבחיריים, אך בחינה מעמיקה מעלה ספק. ולהפך, יש רצונות שנראים כמוכתבים מבחוץ, אך לא בטוח שכך הם. הדבר דומה לשוק המניות, לפעמים נראה שעולה כשהוא יורד, ולהפך.
מהי הדרך הנכונה לברר זאת?
לא מומלץ להסתמך רק על הוכחות לוגיות מופשטות. הוכחות כאלה עשויות להישאר בתחום התיאורטי ולא להשפיע על החוויה וההבנה האישית. עדיף לגשת לבירור דרך ניסיון אישי, לקחת רצון קונקרטי ולחקור אותו האם אני מחליט עליו, או שהוא מוכתב לי?
דוגמה לחקירה אישית
נבחן שני רצונות:
רצון חזק וברור (למשל, הרצון לחיות ולא למות).
רצון מעורפל או חלש יותר (למשל, הרצון לקחת חופשה בחג).
שניהם יכולים להיות, בתיאוריה, תוצאה של בחירה או לא. חוזק הרצון אינו אינדיקציה לשאלה אם הוא נבחר.
השאלה היא: האם אני יצרתי רצון זה?
הקושי המרכזי הוא בלהבין מה זה אומר בדיוק “הרצון ממני”? כדי לבדוק רצון כלשהו, יש צורך בהגדרה מדויקת ומעשית של הביטוי “הרצון נוצר על ידי”. ללא הגדרה כזו, הבירור האישי עלול להסתבך בספקולציות.
סיכום ביניים ומסקנה
לגבי מעשה פרטני, לפי ההגדרה שבחירה = רצון שנוצר רק על ידי ה”אני”, לא יכולה להיות בחירה “חלקית” באותו מעשה. או שיש בחירה מלאה, או שאין בחירה כלל.
לגבי תחומים שונים בחיים, השאלה אם יש בחירה בחלקם ולא באחרים עדיין פתוחה ודורשת בירור.
השלב הבא, כדי להתקדם, עלינו להגדיר בצורה מדויקת ומובנת יותר מה פירוש “הרצון נוצר על ידי”. רק אז נוכל לקחת רצונות קונקרטיים ולבחון אותם בצורה משמעותית. לפני פלפולים במקרים פרטיים, נדרש בירור יסודי של המושג עצמו.
