האם ייתכנו סתירות במציאות? גבולות הידיעה והכרת ההפכים
ההנחה הבסיסית היא שהסתירה אינה אפשרית במציאות – לא קיימת סתירה מוחלטת בשום מציאות. זו הנחת יסוד מהבסיסיות ביותר של התפיסה השכלית.
מה שמאפשר למוח לתפוס מציאות כלשהי הוא היכולת להבחין בין שני דברים, והמשמעות של “שניים” היא שדבר אחד אינו השני. כדי לדעת דבר מה, יש להבדילו מדבר אחר. כל תפיסה של דבר מחייבת להבחין בינו לבין מה שאיננו הוא. כי אם דבר מה הוא גם דבר אחר, לא ניתן לזהותו כבר-משמעות נפרדת.
לחשוב על משהו, פירושו לחשוב שהוא שונה ממשהו אחר. לכן, כל מחשבה על דבר מה כוללת את הידיעה שהוא אינו דבר אחר. אם דבר מה יכול להיות גם דבר אחר, אזי לא ניתן לומר עליו שהוא דבר מוגדר, וגם לא ניתן לומר על האחר שהוא אחר – ההפרדה מאפשרת את הקיום המובחן של כל אחד מהם.
ידיעת דבר מה מתאפשרת רק מתוך ההנחה שהסתירה אינה אפשרית. אם נטען שסתירות קיימות במציאות, אזי לא ניתן לדעת דבר. שהרי ידיעה של דבר פירושה – שהוא אינו ההיפך שלו. אם ניתן לחשוב שדבר מה הוא גם היפוכו, לא ניתן לומר עליו דבר מוגדר כלל – לא “יש”, לא “אין”, לא אמת, ולא שקר.
למשל: אם מישהו יאמר “יש שולחן”, ולאחר מכן יאמר “אין שולחן” – נראה בכך סתירה. כי אם אין שולחן, אז לא ייתכן שיש שולחן. אך אם נטען שאין סתירה בין “יש שולחן” ל”אין שולחן”, אז אין משמעות לאף אחד מהמשפטים – משום שלא ניתן לשלול את ההפך שלהם. בכך נשללת גם המשמעות של עצם הידיעה.
במצב שבו סתירה מתקיימת – כלומר אם דבר והיפוכו קיימים בו זמנית – אז לעולם לא נוכל לדעת אם משהו ישנו או איננו, אם הוא אמת או שקר. גם לא נוכל לדעת אם אנו חיים או מתים, רעבים או שבעים. כל משפט יכול להיות אמיתי ושקרי בו זמנית, ולכן הוא מאבד ממשמעותו.
משמעות קבלת סתירה מוחלטת היא שלא ניתן לדעת דבר מוגדר. אם אפשרי שדבר והיפוכו מתקיימים בעת ובעונה אחת, אז לעולם לא נדע מה באמת קורה. לא נוכל לדעת אם אנו קיימים, כי ייתכן שאיננו. ולא נוכל לדעת שאיננו קיימים, כי ייתכן שאנו כן קיימים. כלומר, כל מושג של “ידיעה” תלוי בהנחה שסתירה אינה אפשרית.
לפיכך, יישוב סתירה באמצעות ההנחה שיכולים להתקיים שני הפכים בו זמנית, משמעו ויתור על האפשרות לידיעה של דבר מה מוגדר.
הבנה נוספת של העניין היא: אם המוח מסוגל להכיל דבר והיפוכו, ייתכן שהוא יחדל מלתפקד – כלומר, המוח ימות ולא יוכל לחשוב כלל. במצב כזה, לא יהיו סתירות – כי לא יהיה מי שיתפוס אותן.
ואפשרות אחרת: ייתכן שהמוח האנושי יכול להכיל גם הסתירות, באמצעות רכישת מיומנות חדשה שאינה שכלית במובן הלוגי המקובל. כפי שלבני אדם יש יכולת שכלית מפותחת לעומת בעלי חיים, כך ייתכן שישנה מיומנות נוספת – “חוץ-שכלית” – שמאפשרת להכיל דבר והיפוכו. אולי ניתן לפתח תפיסה אחרת, שאינה מבוססת על שלילה, אלא על הכלה של הניגודים עצמם.
