אפשר להתבונן על החיים ועל המציאות בדרכים רבות ושונות. אחת הדרכים היא תפיסה של יקומים מקבילים. לפי תפיסה זו, כל האפשרויות וכל המצבים קיימים בכל רגע נתון. כלומר, ברגע זה ממש מתקיימים במקביל יקומים שבהם קיימות כל הצורות האפשריות של האדם הפרטי ושל המציאות הכללית.
השאלה היא: האם טוב או רע להסתכל על החיים באופן הזה?
התשובה היא שזה גם טוב וגם רע.
מצד אחד, זו תפיסה טובה משום שהאדם יכול לראות שכל המצבים הטובים של חייו – האישיים והכלליים – כבר קיימים ברגע זה ביקום מקביל. במובן הזה, נקודת המבט של יקומים מקבילים מעניקה תקווה ומשמעות, שכן כל טוב שאדם מסוגל להעלות על דעתו קיים כבר עכשיו.
מצד שני, זו גם תפיסה בעייתית, משום שהיא אומרת שגם כל הדברים הרעים – בחיים האישיים ובמציאות הכללית – קיימים ברגע זה ממש ביקומים מקבילים.
לכן, ההתבוננות על החיים והמציאות דרך הפרספקטיבה של יקומים מקבילים היא גם טובה וגם רעה באותה מידה.
