מה הגורם לשוני בערכים ולהעדפות של אנשים?

מה הגורם לשוני בערכים ולהעדפות של אנשים?

קיים הסבר הטוען כי הכול נובע מהתניות במוח של אנשים. לפי הסבר זה, ההתניות הן הגורם לשוני בערכים ולהבדלים בהעדפות בין חברות שונות, או אף באותה חברה עצמה בין תקופות שונות. עם זאת, על הסבר זה עולות מספר שאלות:

1. מדוע ההתניות של קבוצה אחת הן מסוג מסוים, ואילו של קבוצה אחרת הן שונות?
2. האם ההתניות אכן מכריחות אנשים לאמץ ערכים והעדפות ספציפיים?

לדוגמה, יש הטוענים כי היוונים הקדמונים העדיפו זוגיות עם גברים על פני זוגיות עם נשים, משום שגברים נתפסו בעיניהם כבעלי מעמד גבוה יותר מנשים. לעומת זאת, כיום רוב היוונים מעדיפים זוגיות עם נשים ואינם רואים בזוגיות עם גברים עדיפה, כפי שהיה בעבר. ההסבר לכך הוא שינוי בהתניות המחשבתיות שהתרחש בקרב היוונים.

על הסבר זה ניתן לשאול שתי שאלות מרכזיות:

1. מה גרם ליוונים הקדמונים לחשוב שלגברים יש מעמד גבוה יותר מאשר לנשים?
2. האם המחשבה שלגברים יש מעמד גבוה יותר אכן הכריחה אותם להעדיף זוגיות עם גברים?

לפיכך, ההסבר הטוען כי ערכים, מוסר והעדפות הם תוצר של התניות מחשבתיות אינו הסבר מספק, משום שהוא אינו נותן מענה הולם לשתי השאלות הללו.

יחד עם זאת, ברור שאם לאדם אין מחשבות, אין לו גם העדפות או ערכים. לעומת זאת, כאשר קיימות מחשבות, דעות ורצונות, הם אלו שמעצבים את הערכים וההעדפות השונות. אך כאן עולה שאלה נוספת: מאחר שאין הכרח שיהיו לאדם רצונות או מחשבות (שהרי כמו שיכולות להיות מחשבות ורצונות, כך יכול אדם להיות חסר דעה ורצון), מדוע בכלל יש לאנשים רצונות ומחשבות? מדוע הם אינם נעדרי רצון ומחשבה?

שאלה נוספת היא: גם אם נניח שחייב שיהיו לאדם דעות, מחשבות ורצונות, עדיין יש להסביר מדוע דווקא הדעות, המחשבות והרצונות הספציפיים הללו, ולא אחרים. עצם הטענה שחייב שיהיו לאדם דעות ומחשבות אינה מסבירה מדוע אלו דווקא הדעות והמחשבות הספציפיות שהוא מחזיק בהן.

בנוסף, יש להסביר כיצד מחשבות ורצונות בסיסיים מובילים לכל הפרטים הקטנים של דעות, רצונות ומחשבות בכל תחומי החיים.

בעיה נוספת בהסבר זה היא שההסבר עצמו, כמו כל הסבר אחר שניתן להציע, הוא בעצמו התניה. כלומר, ההסבר הטוען שהשוני בערכים נובע מהתניות מחשבתיות הוא עצמו התניה. אם לא הייתה לאדם שום התניה, לא היה לו שום הסבר. כמו כן, יכולה הייתה להיות התניה אחרת שמסבירה את הדברים בצורה שונה. לפיכך, על כל הסבר שיוצע לתופעת השוני בערכים, נוכל לומר שהוא עצמו התניה, וחוזקו כחוזק ההתניות.

הסבר הטוען שהשוני בערכים נובע מהתניות מניח שיש הבדל בין דברים שהם התניות לבין דברים שקיימים באופן אובייקטיבי. לפי הסבר זה, השוני בערכים אינו קיים באופן אובייקטיבי, אלא הוא תוצאה של התניות, כלומר קיומו הוא סובייקטיבי, חלש וחסר תוקף מחייב. אם כך, ההסבר עצמו חסר תוקף, משום שהוא עצמו התניה, ולכן אינו מוסיף לנו דבר בהסבר התופעה של שוני בערכים.

לסיכום, השוני בערכים והעדפות בין אנשים וחברות נובע מהתניות מחשבתיות, אך הסבר זה מעלה שאלות לגבי מקור ההתניות והאם הן כופות ערכים ספציפיים. בנוסף, ההסבר עצמו הוא התניה, ולכן חסר תוקף אובייקטיבי. לפיכך, נדרש מענה עמוק יותר להבנת שורשי הערכים וההעדפות האנושיים.