יש כאלה שאומרים שאין שליטה על המחשבות, ורק על המעשים והדיבורים יש שליטה, ולכן לא שייך לצוות על המחשבות.
האם באמת אין שום שליטה על המחשבות?
יש כאלה שאומרים: גם אם נאמר שאין שליטה על המחשבות, עדיין יש שליטה על מחשבות התלויות במעשים ודיבורים. כלומר, באמצעות עשייה או הימנעות ממעשים ודיבורים מסוימים ניתן לעורר או למנוע מחשבות. דהיינו, על חלק זה של המחשבות כן יש שליטה.
לדוגמא: אדם שרוצה לחשוב על הים — ילך לים, ובראותו את הים יחשוב עליו. וכן כל מחשבה התלויה בפעולה או בדיבור, ניתן להשפיע עליה באמצעות הפעולה או הדיבור היוצרים אותה.
דוגמא נוספת: אם אדם רוצה לחמוד את דשא השכן — ילך לראות את דשא השכן. ואם ירצה להימנע מכך, לא ייחשף לכך.
וכן מחשבות הנוצרות על ידי דיבור ומעשה — ניתן לשלוט בהן באמצעות הדיבור והמעשה היוצרים אותן.
דוגמא נוספת: אדם הרוצה להזות הזיות — ייטול סמי הזיה ויחווה אותן. ואם יימנע מנטילת הסמים — יימנע מהן.
ועוד דוגמא נפוצה: הרוצה להרגיש שמחה — שותה יין.
אלא שכאן יש כמה נקודות להתבוננות:
ראשית, הרי הפעולות הן תוצר של מחשבות; אין פעולה של אדם ללא מחשבה. אם כן, לטעון שעל הפעולות יש שליטה אך על המחשבות אין שליטה — אינו יכול להיות מדויק, שכן הפעולות תלויות במחשבות. ואם נאמר שאין שליטה על המחשבה, ממילא גם אין שליטה על הפעולה, כי אין פעולה שאינה נובעת ממחשבה.
אולי נאמר שאין שליטה על הופעת המחשבה, אך יש שליטה על מימוש המחשבה — האם לפעול לפיה או לא, ובאיזה אופן לממש אותה. כלומר, ייתכן שעל הופעת המחשבה אין שליטה, אך על יישומה כן יש שליטה. לדוגמא: עולה מחשבה ללכת לים — ייתכן שאין שליטה על הופעתה, אך יש שליטה אם ללכת בפועל או לא.
כדי לבדוק האם אכן יש שליטה על הפעולות אף שאין שליטה על המחשבות, יש לברר ממה נובעת פעולה של אדם.
פעולה של אדם תלויה במחשבה וברצון. השאלה היא: האם מחשבה ורצון הם דבר אחד או שניים?
אמנם מחשבה איננה רצון ורצון איננו מחשבה, אך לעניין שאלת השליטה — אם נאמר שאין שליטה על מחשבה, מסתבר שגם על הרצון אין שליטה, שכן שניהם אינם נתפסים כדבר הנשלט ישירות על ידי האדם.
למרות שניתן לטעון שיש הבחנה: על מחשבות אין שליטה, אך על רצונות יש שליטה — יש לברר מדוע בכלל סבורים שאין שליטה על מחשבות, והאם אותה סיבה חלה גם על רצונות.
מה גורם לאנשים לחשוב שעל מחשבות אין שליטה ועל פעולות יש שליטה?
נראה שאחת הסיבות היא שמחשבה אינה נתפסת כדבר שקדם לה דבר אחר. כאשר מדובר בפעולה, ניתן לומר שקדמו לה מחשבה ורצון; אך המחשבה עצמה נתפסת כדבר ראשוני, שלא קדם לו דבר. לכן נדמה שהיא נוצרת “מעצמה”, ומכאן שאין עליה שליטה.
במילים אחרות, כאשר אנשים רואים פעולה — קל להם לדמיין גורמים שקדמו לה. אך כאשר עולה מחשבה — קשה להם לזהות מה קדם לה, ולכן הם מניחים שהיא מופיעה ללא סיבה, וממילא אינה בשליטה.
בקיצור, יש הרבה מחשבות שאנשים אינם יודעים את מקורן, ולכן הם מניחים שאין עליהן שליטה. לעומת זאת, פעולות — כמעט תמיד מיוחסות לסיבה ברורה.
כמובן שאין זו בהכרח האמת, שכן ייתכן שגם מחשבות וגם פעולות הן בשליטה, אך האדם אינו מודע לכך. וייתכן גם להפך — שאין שליטה כלל גם לא על הפעולות . אך בפועל, אנשים מבחינים ביותר חוסר מקור במחשבות מאשר בפעולות, ולכן נוצרת ההנחה שאין שליטה על מחשבות.
כאן יש שני עניינים שונים:
האחד — האם מחשבות נובעות מסיבה או מופיעות ללא סיבה.
השני — אם הן מופיעות ללא סיבה, מדוע זה נתפס כחוסר שליטה.
כעת לגבי רצונות: האם הם נתפסים כמו פעולות (בעלי סיבה ושליטה), או כמו מחשבות (ללא סיבה וללא שליטה)?
נראה שאנשים חווים רצונות רבים כמשהו שאינו בשליטה מלאה, ולעיתים גם ללא סיבה ברורה — יותר מאשר פעולות, אך פחות ממחשבות. לכן נוצר מדרג:
פעולות — נתפסות כבעלות שליטה וסיבה.
רצונות — ביניים.
מחשבות — פחות שליטה ופחות בהירות לגבי מקורן.
בקיצור, ניסיון החיים של אנשים — שבו מחשבות רבות אינן מובנות להם — מוביל לתפיסה של חוסר שליטה במחשבות, ולעיתים גם ברצונות, אם כי במידה פחותה.
יש להעיר: לכאורה גם יש פעולות שאנשים אינם מבינים את מקורן, ואם כן מה ההבדל בינן לבין מחשבות ורצונות? מדוע בחלק מהמקרים מיוחסת שליטה ובאחרים לא?
עוד יש להוסיף כי יש רצונות הנובעים מרצונות אחרים, ומחשבות הנובעות ממחשבות אחרות. כלומר, יש מבנים מורכבים של סיבה ותוצאה גם במחשבה וגם ברצון. ויש גם מחשבות ורצונות שמקורם אינו ברור לאדם.
לכן ייתכן שההנחה שאין שליטה נובעת בעיקר מחוסר מודעות למנגנון הסיבתי, ולא בהכרח מהעדר שליטה אמיתי.
גם ההבחנה הלשונית בין “בא לי” לבין “אני רוצה” מדגישה זאת: “בא לי” נשמע כמשהו שקורה מעצמו, בעוד “אני רוצה” נשמע יותר מודע ונשלט — אף שייתכן שאין הבדל מהותי ביניהם.
לסיכום, בכל רגע נתון יש לאדם מחשבות ורצונות. כאשר הוא בוחן את מקורם ואת שליטתו בהם, הוא נוטה לחלק אותם לשלוש קטגוריות:
כאלו שנראים כתוצר של פעולות,
כאלו שנראים כתוצר של מחשבות ורצונות אחרים,
וכאלו שמקורם אינו ידוע — ולכן נדמים כלא נשלטים.
