אושר – מהו אושר? האם אושר מוחלט אפשרי?
ראשית כל, ננסה להגדיר מהו אושר, כי למושג אושר יכולות להיות הרבה מאוד פרשנויות. אפשר להגדיר אושר כחיים ומציאות שאין בהם שום סבל. אפשר גם להגדיר אושר כחיים ומציאות שבהם הכול רק טוב, ללא שום רע. שתי ההגדרות הללו לאושר שונות לגמרי זו מזו.
חיים ומציאות ללא סבל אינם זהים לחיים ומציאות שבהם הכול רק טוב, ללא שום רע. אם אין סבל בחיים, זה יכול להתפרש בשני אופנים: הראשון, שאין סבל, אך גם אין הנאה ואין טוב בחיים. השני, אין סבל במובן שהכול רק טוב ואין שום רע, וממילא אין שום סבל.
אושר במובן שבו הכול רק טוב ואין שום רע, הוא שונה מאושר במובן שאין טוב, אך גם אין רע. למשל, מי שאינו קיים, הוא מאושר במובן שאין לו שום סבל, אך הוא לא מאושר במובן של “הכול רק טוב, ללא שום רע”. מי שאינו קיים אמנם לא חווה רע, אבל הוא גם לא חווה טוב.
במאמר הזה, כאשר אנו אומרים “אושר”, אנו מתכוונים למציאות שבה הכול רק טוב, ללא שום סבל. האם אפשרי שהכול יהיה טוב, ללא שום רע?
כאשר אנו בודקים אם משהו אפשרי במציאות, אנו יכולים לבדוק את ייתכנותו בשני אופנים: דרך הניסיון ודרך הלוגיקה.
בדרך הניסיון, ניתן לבדוק את הדבר על ידי בחינת ניסיון החיים שלנו או של אחרים. האם היה מקרה כזה או לא היה? אם בדקנו את כל הניסיונות שהצטברו עד כה וראינו שדבר כזה לא קרה, ובמיוחד אם אנו יודעים שהיו ניסיונות רבים שלא צלחו, אנחנו יודעים, על סמך הניסיון, שהדבר לא אפשרי.
אך אפשר גם לבדוק את אפשרות הדבר דרך הלוגיקה. בודקים אם הדבר אפשרי על ידי התבוננות בהיגיון, האם הדבר אפשרי או לא. ההתבוננות הזאת נעשית על ידי שמנסים להבין טוב יותר את הדבר שעומד לבדיקה, האם הדבר נושא בתוכו סתירה לוגית או לא. אם כשמתבוננים במושגי הדבר ותוכנו, רואים שאין בו שום סתירה לוגית, אז הדבר הוא אפשרי מבחינה לוגית. אם כשמנתחים את מושגי השאלה ותכניו מוצאים סתירה ביניהם, אז הדבר לא אפשרי מבחינה לוגית.
ננסה לבדוק אם הדבר אפשרי מבחינה לוגית. כי דבר שאינו אפשרי מבחינה לוגית, לא יכול להיות מוכח כאפשרי על ידי הניסיון. כל המקרים שהוכחו כאפשריים בניסיון, מוכרחים שהם היו אפשריים מבחינה לוגית, כי דבר שאינו אפשרי מבחינה לוגית לא ניתן להוכיח את אפשרותו בניסיון.
אבל דבר שהוכח בניסיון שהוא לא אפשרי, יכול עדיין להיות אפשרי מבחינה לוגית. כי זה שמהניסיון עד היום הדבר לא התאפשר, לא אומר בהכרח שהדבר לא יתאפשר בעתיד.
לכן נבדוק אם הדבר אפשרי מבחינה לוגית. אם יתברר שהדבר אפשרי מבחינה לוגית, ניתן לבדוק את הימצאותו על ידי הניסיון. אך אם הוכח לנו שהדבר לא אפשרי לוגית, יהיה מיותר לנסות אותו במציאות, כי דבר שאינו אפשרי מבחינה לוגית לא ניתן להראות אותו בחיים ובמציאות.
וכעת ננסה לבדוק אם האושר אפשרי מבחינה לוגית.
כפי שביארנו לעיל, המושג אושר מוגדר אצלנו כחיים שיש בהם אך ורק טוב, ללא שום רע.
לכאורה, היינו אומרים שהדבר אפשרי, כי ניתן להגדיר רק טוב, בלי רע, ואין בכך שום בעיה ושום סתירה לוגית. כי יש דבר כזה שנקרא טוב, ויש דבר כזה שנקרא רע. יכול להיות טוב המעורב ברע, ורע המעורב בטוב, ויכול להיות גם רק רע בלי שום תערובת של טוב, ויכול גם ההפך – טוב בלי רע, ואין בכל זה שום סתירה לוגית.
אך אם ננסה להבין טוב יותר את המושג “טוב”, נוכל לראות שהוא לא יכול להיות קיים כדבר בעל משמעות אם אין רע במציאות בכלל. אם נצייר מציאות של רק טוב, ללא שום רע – האם נוכל לדמיין טוב כזה, או שבהכרח כדי לחשוב על טוב בעל משמעות, חייבים לחשוב לפחות על רע כלשהו?
באמת, כאשר אנו חושבים רק על טוב, ללא רע, אין לכך שום משמעות. יוצא שמה שנותן משמעות לטוב כדי שיהיה לו ערך של “טוב”, הוא הרע. וללא רע אין גם טוב.
לכן, כל פעם שחושבים על טוב כמושג משמעותי, בהכרח חשבנו גם על רע כלשהו.
לכן לא יכול להיות מצב שבו יש רק טוב, ללא שום רע. אם יש טוב במציאות, בהכרח יש גם רע כלשהו. לומר שיש רק טוב ולומר שבדבר הטוב הזה אין שום רע, הוא אבסורד, כי אם יש טוב, בהכרח יש גם רע כלשהו. ואם אין רע בכלל, בהכרח אין טוב.
אלא שאפשר גם להסביר שיכול להיות טוב ללא רע, כי עצם קיומו של הטוב מוכיח שהוא יכול להיות קיים ללא רע. הטוב העודף על הרע קיים בזכות עצמו, ללא שום רע, כי הטוב והרע הם הפכים. כדי לקיים את הטוב, יש לבטל את הרע. הטוב קיים בזכות עצמו, והרע הוא רק גורם מפריע לקיומו של הטוב, כי ברגע שיש רע, אין טוב, והם הפכים.
לכן, בשביל שיהיה קיים טוב לבדו, צריך לסלק את הרע ולהותיר את הטוב בלבד. וכן ההפך – בשביל שיתקיים רע העודף על הטוב, צריך להעלים את הטוב.
יוצא לנו שיש שתי נקודות מבט:
הראשונה היא שאין אפשרות שיהיה טוב ללא שום רע, כי כדי שיהיה משמעות לטוב, מוכרח שיהיה לפחות רע כלשהו. אם לא יהיה שום רע, לא יהיה שום משמעות לטוב. וכן ההפך, בשביל שיהיה משמעות לרע, מוכרח שיהיה לפחות טוב כלשהו. אם לא יהיה שום טוב, לא יהיה שום משמעות לרע.
הנקודת מבט השנייה היא, הטוב קיים מצד עצמו, ולא רק שהוא קיים מצד עצמו בלי קשר לקיומו של הרע, אלא שדווקא כדי לקיים את הטוב, יש להעלים את הרע. ככל שהרע גדול יותר, כך קטן הטוב, וההפך – ככל שהטוב גדל, הרע קטן.
הטוב והרע יכולים להיבחן גם כסיבה ותוצאה. הטוב הוא תוצאה של הרע, והרע הוא סיבתו של הטוב. אין שום טוב בלי שיקדם לו רע. הרע הוא סיבה הכרחית לטוב, ואם אין רע, לא יכול להיות טוב.
אבל הקשר הסיבתי בין הרע לטוב יכול להיות גם הפוך: הטוב הוא סיבת הרע, וללא טוב לא יכול להיות רע. אם יש רע, בהכרח היה טוב לפניו, ואם לא היה טוב לפני הרע, לא היה יכול להיות רע.
אפשר גם לראות שהרע הוא סיבת עצמו, והוא לא תוצאה של הטוב, וכן ההפך – הטוב הוא סיבת עצמו ולא תוצאה של הרע. אם נאמר שהרע הוא תוצאה של הטוב, וההפך, הטוב והרע היו מתאפסים, ולכן יש תמיד טוב העודף על הרע שאינו תוצאה של הרע שקדם לו, וכן יש תמיד רע העודף על הטוב, שהוא לא תוצאה של הטוב שקדם לו.
לסיכום, המושג אושר יש בו הגדרות מגוונות. במאמר זה, אושר הוגדר כמציאות שבה הכול טוב, בלי רע כלשהו. הראנו במאמר שיש היגיון בכך שאושר כזה עשוי להתממש במציאות, אך מאידך הוכח שלא יתכן ולא אפשרי. עלינו לנסות ולהיווכח.
