בעשרת הדברות שבפרשת יתרו נאמר “זכור את יום השבת”, ואילו בעשרת הדברות שבפרשת ואתחנן נאמר “שמור את יום השבת”. מה ההבדל בין השתיים? “שמור” הוא לשון הימנעות, פסיביות, אי עשייה. “זכור” הוא לשון עשייה, אקטיביות.
לפי ההרצאה, ה”שמור” הוא הבחינה הגבוהה יותר, הבחינה האלוהית, ולכן הפסיביות שבו עדיפה במידת מה על פני האקטיביות שב”זכור”. ואולם, העדיפות העליונה מכל אינה באף אחת מהשתיים בנפרד, אלא בחיבור ביניהן, בדיוק כפי שאמרו חז”ל ש”זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו”, מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע.
כלומר, אין להעדיף עשייה על פני אי עשייה או להפך, אלא לשאוף לחבר בין הפעולה למנוחה, בין האקטיביות לפסיביות, כפי שהתאחדו השתיים ברגע נתינת התורה עצמה.
