מנהיגות

בחירות – חמש סיבות להצביע למפלגה שאינה צפויה לעבור את אחוז החסימה פעמים רבות אומרים לאנשים שאין טעם להצביע למפלגה שאינה צפויה לעבור את אחוז החסימה. לטענתם, הצבעה למפלגה כזאת היא בגדר זריקת הקול לפח. אולם ישנן סיבות טובות רבות להצביע גם למפלגה שאינה צפויה לעבור את אחוז החסימה. במאמר זה נציין בקיצור נמרץ חמש […]

 פרשת עקב – איך להתייחס בצורה נכונה לעושר, שררה וכבוד? התורה בפרשת עקב מציינת שברגע שאדם משיג עושר והון, הוא עלול ליפול למלכודת הגאווה ולזוח דעתו, כפי שנאמר: “פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ… וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ” (דברים ח, יב-יד) כלומר, העושר הרב עלול להשחית את מידותיו ואת דרכו של האדם.

פרשת עקב: תפיסה נכונה של גדולה ועושר התורה מציעה שני פתרונות שונים לסכנת הגאווה וההתנשאות הנובעות מעושר, מעצמה ומעמד: פתרון פרשת המלך (ספר דברים, פרשת שופטים) הפתרון המופיע בפרשת המלך מבוסס על מניעה מראש: צמצום והגבלה של העושר והריבוי החומרי, כדי שהמלך לא יגיע למצב שבו יתגאה ויאמר “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל

פרשת בהר – תכלית השמיטה: זכירת היחס הנכון לארץ ישראל מצוות השמיטה המופיעה בפרשת בהר כוללת טעמים רבים. יש לה טעמים אגרונומיים, ויש לה גם טעמים חברתיים, כגון ערך השוויון החברתי ודאגה לחלש. אך אפשר להסביר טעם נוסף למצוות השמיטה על פי הפסוק הבא המופיע בפרשה: “וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים

המנהיג והאינטרס – טובת הציבור או טובתו האישית? המנהיג, כמו כל אדם, פועל תמיד מתוך האינטרסים שלו. אין לכך יוצא מן הכלל. גם כאשר אנו סבורים שהוא פועל “לטובת הכלל”, למעשה אנו מתארים מצב שבו רצונותיו האישיים מתיישבים עם טובת הכלל. שהרי כל פעולה שלו – קטנה או גדולה – נובעת מתוך רצון פנימי. ואם

מהו הקונפליקט המשותף בין האופוזיציה של ישראל לאופוזיציה של איראן? קונפליקט הוא מצב שבו שני אינטרסים או כוחות נמצאים בהתנגשות. גם באופוזיציה בישראל וגם באופוזיציה באיראן קיים קונפליקט פנימי מהותי, אף על פי שההקשרים והנסיבות שונים. בישראל, לאופוזיציה יש שני אינטרסים מנוגדים: להסיר את האיום האיראני, הנתפס כאיום אסטרטגי קיומי על מדינת ישראל. להחליש את

מה ההבדל בין חוק הגיוס של משה רבינו לחוק הגיוס של היום? נתחיל קודם כל במשותף: אצל משה רבינו, שתי שבטים וחצי רצו לשבת בעבר הירדן ולא להשתתף במלחמה על כיבוש הארץ. גם כאן, חלק מעם ישראל לא רוצים להשתתף במאמץ המלחמתי הצבאי. בחוק גיוס של משה רבינו היו סנקציות כלכליות: אם תלחמו, תקבלו נחלה

דמוקרטיה או דיקטטורה – מה עדיף? המסקנה הסופית היא שלכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות. היתרון שבדמוקרטיה הוא שלא נותנים את הסמכות לאדם אחד בלבד, שהרי מי יודע מהם האינטרסים שלו? ייתכן שאכפת לו רק מעצמו, והוא יפעל בניגוד לאינטרס הציבורי. מן הצד השני, אם נלך לפי השיטה הדמוקרטית – שלטון העם או שלטון הרוב