אקראיות

סיבתיות ואקראיות – כיצד מושגי הקצה מתלכדים לדבר אחד? קיים רעיון הגורס כי לא ניתן להסביר את המציאות או לטעון כי היא מורכבת אך ורק מסיבתיות מוחלטת, או אך ורק מאקראיות מוחלטת. לפי רעיון זה, אם נטען שבמציאות קיימת רק אקראיות או רק סיבתיות – הרי ששני המושגים הללו יאבדו את משמעותם ויחדלו מלהתקיים. כאשר […]

אחת השיטות לפרש מילים ולתת להן משמעות היא באמצעות מציאת מילים אחרות. למשל: לכלי ששואבים בו מים נקרא דלי, משום שדולים בו מים. כלומר, מפרשים את משמעותה של מילה אחת באמצעות מילים אחרות. הבעיה בשיטת פרשנות זו היא שבסופו של דבר המילים היסודיות עצמן הן אקראיות לחלוטין. המילים הראשוניות לא נוצרו מתוך מילים קודמות להן,

חנוכה – מה באמת קרה בנס פך השמן? נס פך השמן של חנוכה הוא סיפור המסופר בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף כא). לאחר ניצחון החשמונאים על היוונים, כאשר חזרו לחנוך את בית המקדש, מסופר שמצאו רק כד אחד של שמן טהור, שבימים רגילים היה בו כדי לדלוק יום אחד בלבד. נעשה נס, ובמקום שידלוק יום

בחירה חופשית – הרי יש אינטואיציה חזקה לכולנו שיש בחירה חופשית, ולמה זו אשליה? כאשר אנו דנים אם יש או אין בחירה חופשית, יש כאלה שמביאים ראיה לכך שיש לנו אינטואיציה לגבי קיומה של בחירה חופשית, לכן, לדעתם, זו לא שאלה, כי ברור שיש בחירה חופשית, הרי אנו מרגישים שיש לנו בחירה חופשית. אז למה

דיכוטומיה: מתי היא נכונה ומתי היא כוזבת?   דיכוטומיה היא הצגה של שתי אפשרויות סגורות בלבד, כאילו שאין אפשרויות נוספות מעבר להן. כאשר שתי האפשרויות המוצגות אכן מכסות את כל האפשרויות הקיימות, הדיכוטומיה נחשבת לנכונה. אך אם קיימת לפחות אפשרות נוספת שאינה כלולה בשתי האפשרויות המוצגות, הדיכוטומיה נחשבת לכוזבת. במאמר זה נבחן מדוע, מנקודת מבט