רבי נחמן

השכל – למה השכל הוא מלך נוכל שקרן ואכזר? השכל מעניק לאדם הבנה ותחכום; האדם אינו זז ללא השכל, וכל צעד ושעל שהוא עושה מבוצע באמצעות השכל. השכל גם שואל שאלות ללא הרף, מטיל ספק ומברר את האמת. לכן האדם סוגד לשכל; הוא אומר לעצמו: הרי השכל הוא המברר מספר אחת של החוכמה והאמת, כיצד […]

תאוות וחוכמה – האם אחרי אכילה מאבדים ריכוז? יש רעיון אצל רבי נחמן: אכילה ותאוות הגוף משכיחות את התורה. וכך כותב רבי נחמן: “וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר… וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית מַחֲלִישִׁין הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת וְנִתְבַּטֵּל הַחֹמֶר… סִכְלוּת, חֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה, בְּהֵמָה, וְנִתְגַּבֵּר וְנִתְעַלֶּה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל… וְהַזִּכָּרוֹן…”(ליקוטי מוהר”ן, חלק א, תורה ל”ז)

טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה: בין דעת אדם לדעת עליון א. האם ניתן לדעת את טעמי המצוות? האם אנו מסוגלים לרדת לסוף דעתו של המצווה? האם יש למצוות טעם הגיוני שמשקף את האמת המוחלטת? במסורת היהודית ישנן שלוש גישות מרכזיות: הגישה הרציונליסטית: לכל המצוות כולן ישנו טעם הגיוני ותועלתי. גישת הרמב”ם (שמונה פרקים, פ”ו): ישנה חלוקה

טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה: בין דעת אדם לדעת עליון א. האם ניתן לדעת את טעמי המצוות? עיסוק נרחב קיים בהגות היהודית סביב שאלת טעמי המצוות: האם אנו מסוגלים לרדת לסוף דעתה של המצוה? האם יש למצוות טעם הגיוני שאנו יכולים לתפוס בשכלנו, והאם הטעמים הללו משקפים את האמת המוחלטת? במסורת היהודית ניתן למצוא כמה גישות

מיהו אלוהים האמיתי? מהו פרדוקס מתן תורה, ומהו ההבדל בין אלוהים “מצידו” ל”מצידנו“? הדתות טוענות שלאלוהים יש רצונות, מצוות, ומושגים של טוב ורע. אבל איך זה ייתכן? איך שייכים אצל הבורא מושגים כאלו, וכיצד ייתכן שיש שכר ועונש? אחת התשובות המקובלות היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה שקיים “מצידנו”: מצידנו (מצד התפיסה שלנו):

מיהו אלוהים האמיתי? פרדוקס מתן תורה וההבדל בין “מצידו” ל”מצידנו” הדתות טוענות שיש לאלוהים מצוות, רצונות, ומושגים של טוב ורע. מכאן עולה השאלה: כיצד ייתכן שאצל אלוהים קיימים טוב ורע? איך שייכים אצלו מושגים אלו, וכיצד ייתכן שישנם שכר ועונש על עבירות ומצוות? אחת התשובות המקובלות בדת היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה

קבלה מול פילוסופיה: שתי דרכים להבנת המציאות – מבט לל”ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא – דבר שמקבלים. כלומר, ידע על המציאות שבא בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת כך: ״וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה״ (שמות ל״א, ג׳). רש״י שם מפרש: חכמה – ״מה שאדם שומע

קבלה ופילוסופיה – מה בין קבלה לפילוסופיה? ל״ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא, דבר שמקבלים. ידע על המציאות שמגיע בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, תבונה ודעת: ״חכמה – מה שאדם שומע מאחרים ולמד. תבונה – מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד. דעת – רוח הקודש״. רש״י, שמות ל״א, ג׳. לפי תפיסת

בחירה חופשית – מהי ההגדרה של בחירה חופשית? מה ההבדל בין חופש הרצון לחופש הבחירה? כאשר אנו בודקים את השאלה האם יש בחירה חופשית לאדם, אנו יכולים לעסוק בשני מישורים. הראשון הוא כאשר הרצון נתון ביד האדם כפי שהוא, ואנו שואלים האם וכמה יש לו יכולת לממש את רצונו. אם הוא יכול לממש את כל

אמת אמיתית ואמת מדומה – מעשה “יין הונגרי“ באחד מסיפורי המעשיות של רבי נחמן מסופר על עגלון שהוביל יין הונגרי מקורי. העגלון ביקש לטעום מבעל היין את אותו יין, ובעל היין נתן לו לטעום. כאשר הגיע העגלון לפונדק והגישו להם יין, כולם שתו ושיבחו את היין, ואמרו שהוא יין הונגרי. אך העגלון, שכבר טעם את

איך לשנות דבר לא הגיוני לדבר הגיוני? הצעד הראשון הוא לנסח את השאלה בצורה הגיונית יותר. הניסוח ההגיוני יותר לשאלה הוא: איך לשנות דבר שנראה לא הגיוני, כך שייראה הגיוני? יש הבדל גדול בין “הגיוני” או “לא הגיוני” לבין “נראה הגיוני” או “נראה לא הגיוני“. דבר לא הגיוני משמעו שהוא לא הגיוני מבחינה אובייקטיבית, כלומר