עדות – האם יש עדות שחייבת להיות אמת? אמת, שקר והפרדוקס שביניהם
טיעון: אם אנשים מספרים על אירוע בלתי אפשרי בעליל, סימן שהוא אכן קרה באמת.
האם טיעון זה נכון?
במאמר זה ננסה להסביר מדוע טיעון זה נכון, ומדוע הוא אינו נכון.
הסבר התומך בנכונות הטיעון:
אנשים לא ישקרו על אירועים בלתי אפשריים בעליל, כי אם הדבר לא ניתן להשגה בשכל, הם חוששים שיחשבו אותם למשוגעים או להזויים. מי שמשקר אינו רוצה שיחשדו בו שהוא מופרע, ולכן ימנע מלספר שקרים בלתי אפשריים. הוא ישקר רק על דברים סבירים. לפיכך, אם מישהו מעיד על אירוע בלתי אפשרי, סביר שהעדות אמיתית – כי אין לו אינטרס לשקר על דבר כזה (שכן השקר יפגע בו יותר מהאמת).
הסבר נוסף התומך בטיעון:
כדי לשקר, השקר עצמו צריך להיות אפשרי מבחינה לוגית. דבר שאינו ניתן להשגה בשכל כלל – אי אפשר גם לשקר לגביו. לכן, אם מישהו מעיד על אירוע בלתי אפשרי, סימן שהוא דובר אמת, כי אי אפשר להמציא שקר על דבר שלא ניתן בכלל לתפוס בשכל.
אך יש כאן פרדוקס, אם אירוע הוא באמת בלתי אפשרי, איך הוא בכלל קרה? הרי דבר שלא ניתן להעלותו על הדעת לא יכול להתקיים במציאות. מצד שני, אם מישהו מעיד עליו, סימן שהוא כן ניתן להשגה בשכל (כי אחרת איך העד היה מעיד עליו?). כלומר, אם טוענים שמשהו “בלתי אפשרי” אך הוא בכל זאת קרה, אז למעשה הוא לא בלתי אפשרי לחלוטין – אלא רק נדיר או פלאי.
הבחנה חשובה: ייתכן מצב שבו לפני שהאירוע קרה, הוא נחשב בלתי אפשרי, אך אחרי שקרה – ניתן להבין אותו בדיעבד (כמו נס). לכן, אם מישהו מעיד על אירוע שנחשב בלתי אפשרי, אך הוא טוען שהוא קרה בפועל, ייתכן שהוא דובר אמת – כי רק המציאות עצמה יכולה לחשוף דברים שחשבנו שהם בלתי אפשריים.
אבל יש כאן בעיה הסתברותית: נכון שככל שאירוע נדיר יותר, הסיכוי שישקרו עליו קטן (כי קשה יותר להמציא שקר על דבר בלתי סביר). אך באותה מידה, גם הסיכוי שהוא יקרה באמת קטן. לכן, עדות על אירוע בלתי סביר אינה בהכרח אמיתית – ייתכן שפשוט מדובר במקרה נדיר של טעות או שקר.
גורמים נוספים המשפיעים על אמינות העדות:
מידת הדמיון של העד: אדם דמיוני יותר עלול לשקר או לטעות בעדויות מוזרות.
אינטרסים: אם לעד יש סיבה לשקר, הסיכוי לשקר גובר – גם על דברים בלתי סבירים.
קהל השומעים: אם הקהל מאמין בדברים מוזרים, עשויים לשקר להם יותר על אירועים בלתי אפשריים.
אפקט “האבסורד המרשים”: יש אנשים שמאמינים שדווקא דברים מופרכים הם אמיתיים (“אני מאמין כי זה אבסורד”).
סיכום, הטיעון המקורי (“עדות על אירוע בלתי אפשרי היא אמיתית”) אינו מוחלט. אמנם יש הגיון בכך שקשה יותר לשקר על דברים בלתי אפשריים, אך גם הסיכוי שאירוע כזה יקרה נמוך. אמינות העדות תלויה בגורמים כמו: מידת ההיגיון באירוע, האינטרסים של העד, נטייתו של העד לדמיון או לשכלתנות, מידת הספקנות של הקהל.
לכן, עדות על אירוע בלתי אפשרי אינה חייבת להיות אמיתית – אך בהחלט יש לה סיכוי גבוה יותר להיות אמיתית מעדות על אירוע רגיל (כי השקר עליה מסובך יותר). עם זאת, אין כאן הוכחה מוחלטת, אלא רק שיקול הסתברותי.
