אינטרסים בחיפוש האמת – האם יש הוכחה שאינטרסים מטים מן האמת?
ניסוח השאלה
האם יש הוכחה לכך שאינטרסים מטים מן האמת?
האם יש הוכחה שאינטרסים יכולים להטות מן האמת?
האם אינטרסים משנים את האמת, או רק את בירורה?
וכיצד בכלל ניתן לדעת שאינטרסים עלולים להשפיע על בירור האמת?
הבהרת השאלה
יש כאן עמימות מסוימת:
האם אנו שואלים מה ההוכחה לכך שאינטרסים משנים את האמת,
או שאנו שואלים האם בכלל נכון שאינטרסים משנים את האמת?
במילים אחרות:
האם השאלה היא אפיסטמית (מה הראיה),
או מטפיזית/פסיכולוגית (האם זה אכן קורה)?
קיימת תחושה חזקה שאינטרסים עלולים להסיט אותנו מן האמת. השאלה היא מהו הבסיס לתחושה זו:
האם היא מוצדקת? ואם כן – על מה היא נשענת?
ניסיון לתשובה פשוטה
האם קיים מקרה ברור שבו אינטרסים השפיעו על בירור האמת?
- אם התשובה היא כן – אזי יש ודאות שאינטרסים יכולים להשפיע.
- אם התשובה היא לא – עדיין ייתכן שאינטרסים יכולים להשפיע.
אנלוגיה
אם פעם אחת ירד גשם בקיץ – המסקנה היא שיכול לרדת גשם בקיץ.
אך גם אם מעולם לא ירד גשם בקיץ, אין מכאן הוכחה שלא ייתכן שירד.
אם אנו בטוחים שמשהו לא קרה, אך איננו בטוחים שאינו יכול לקרות – אזי הוא יכול לקרות.
כך גם כאן: ייתכן שאינטרסים ישפיעו על בירור האמת.
אלא שתשובה זו עדיין אינה מספקת.
מעבר מאפשרות תאורטית לחשש ממשי
ברור כמעט מאליו שיכול להיות מצב שבו אינטרסים ישפיעו על בירור האמת.
אך החשש שלנו אינו רק תאורטי. קיימת תחושה עמוקה יותר:
שהאינטרסים בפועל משפיעים.
אין מדובר כאן רק בחוסר ידע (“אולי כן ואולי לא”),
אלא בהרגשה שיש בסיס סביר לחשוב שהאינטרס אכן מטה את שיקול הדעת.
לכן, תשובה בסגנון:
“אני לא יודע אם האינטרס משפיע, ולכן ייתכן שכן וייתכן שלא”
אינה מספקת את עוצמת החשש שאנו חשים.
הפסוק: “השוחד יעוור עיני חכמים“
נשמע משכנע לא משום חוסר ודאות, אלא משום שהוא מתיישב עם היגיון פנימי וניסיון אנושי.
חידוד השאלה
אם כן, חוזרת השאלה:
האם יש חשש סביר ומבוסס לכך שאינטרסים עלולים להשפיע על בירור האמת?
ניתוח דרך ניסיון החיים
נבחן כמה שאלות פשוטות:
- האם קרה לנו שעשינו ניתוח והגענו למסקנה שגויה?
לרובנו – כן. - האם קרה שטעינו במסקנה בגלל אינטרס שהיה לנו?
- האם נתקלנו באדם אחר שחשבנו שהאינטרס השפיע על דעתו?
- האם ראינו מקרה שבו שוחד או טובת הנאה שיבשו שיקול דעת?
נדמה שהתשובה לרוב השאלות הללו היא חיובית, לפחות מנקודת מבט חווייתית.
השוואה לרובוט
למי אינטרסים אינם משפיעים? לרובוט.
לרובוט אין אינטרסים, אין שוחד ואין רצונות אישיים.
בהנחה שהוא מתוכנת כראוי, הוא אמור להגיע למסקנה על פי הנתונים בלבד.
לעומת זאת, אצל בני אדם אנו נוטים לפרש לא פעם דעות ומסקנות כתוצאה של אינטרסים – ולא של חתירה טהורה לאמת.
עובדות בסיסיות
שלוש עובדות שקשה להכחיש:
- לעיתים אנו טועים בשיקול הדעת.
- לעיתים יש לנו אינטרסים.
- לעיתים הטעות משרתת את האינטרס.
השאלה היא:
האם מדובר בצירוף מקרים – או בקשר סיבתי?
אינטרסים וטעויות
- אם אין אינטרסים – אין סיבה לחשוב שהם משפיעים.
- אם אין טעויות – אין על מה לדבר.
- אך אם יש גם אינטרסים וגם טעויות, ובפרט טעויות לטובת האינטרסים – מתעורר חשד לקשר ביניהם.
כאשר הטעויות אינן משרתות את האינטרס, קשה לראות קשר.
אך כאשר יש דפוס חוזר של טעויות המיטיבות עם האינטרס – הקשר נראה סביר יותר.
שיקול סטטיסטי
לו היינו בוחנים באופן שיטתי טעויות ומוצאים שרובן נוטות לכיוון האינטרסים,
הייתה לנו אינדיקציה חזקה להשפעת האינטרסים על שיקול הדעת.
דפוס חוזר מחזק את ההנחה שאין מדובר במקרה.
מסקנה
החשש שאינטרסים משפיעים על בירור האמת נשען על:
- ניסיון החיים – תצפית חוזרת על קשר בין אינטרסים להטיות.
- הבנה פסיכולוגית – כל מחשבה וכל פעולה נובעות מרצון, ורצון קשור לאינטרסים.
- הבחנה – האינטרס אינו רק מניע לפעולה, אלא עלול להטות את כיוונה.
אנו רואים אצל אחרים דעות שמוטות לכיוון האינטרסים, ומסיקים:
אם זה קורה להם – זה יכול לקרות גם לנו.
הטיה בהתבוננות עצמית
- קל לנו יותר לזהות אינטרסים אצל אחרים מאשר אצל עצמנו.
- אנו נוטים לייחס לעצמנו תום לב, ולאחרים – אינטרס.
- ייתכן שגם זה עצמו נובע מאינטרס: הרצון לראות את עצמנו כאובייקטיביים.
דוגמה להכרעה בין אפשרויות שקולות
כאשר קיימות עמדות שקולות מבחינה רציונלית,
והאחת מתיישבת טוב יותר עם האינטרס שלנו –
יש סבירות שניטה לבחור בה.
ככל שההיגיון פחות חד-משמעי והאינטרס חזק יותר –
כך גדלה השפעת האינטרס על המסקנה.
סיכום סופי
יש בסיס סביר לחשוב שאינטרסים משפיעים על בירור האמת –
לא כהשערה מופשטת, אלא כמסקנה העולה מניסיון, מתבוננות והיגיון אנושי.
