ניתוח שאלות פרדוקסליות – מה קורה לנו בראש כשנוצרת סתירה?

ניתוח שאלות פרדוקסליות – מה קורה לנו בראש כשנוצרת סתירה?

כאשר ישנן שאלות של סתירה ושאלות פרדוקסליות, יש להבין את המצב שאליו נקלע האדם בעקבות השאלה: מהו המצב הפרדוקסלי, ומהו השלב שבו שרוי האדם

לאחר שמצא פרדוקס?

לדוגמה, אדם יודע את הידיעות הבאות ונקלע למצב פרדוקסלי:

ידיעה ראשונה: A נכון.

ידיעה שנייה: B נכון.

ידיעה שלישית: A ו-B סותרים זה את זה.

השאלה היא מהו המצב התודעתי שבו שרוי האדם לאחר הידיעה השלישית, כלומר לאחר שנקלע למצב שיש בו סתירה בין שני דברים.

התשובה היא: הוא מגיע למצב של “ידיעה רביעית”. שכן, אם הידיעה השלישית נכונה, מגיעה לתודעתו ההבנה שישנה בעיה במציאות. כלומר, הידיעה הרביעית היא המסקנה שאם הוכחנו שקיימת סתירה באמת, שישנה בעיה במציאות עצמה.

מהו בעצם ההבדל בין הידיעה השלישית לרביעית?

הידיעה השלישית רק אומרת לנו שיש סתירה בין שני הנתונים (A ו-B).

הידיעה הרביעית היא כבר הסתירה והפרדוקס שבין הידיעה האומרת ש”דברים סותרים אינם יכולים להתקיים במציאות”, לבין הידיעה השלישית האומרת ש”מצאנו סתירה במציאות”.

כלומר, מצד אחד קיים עיקרון הקובע שלא יכולה להיות סתירה במציאות ושדברים סותרים אינם יכולים להתקיים יחד, ועיקרון זה מתנגש עם נכונותן של שלוש הידיעות הקודמות המוכיחות שכן קיימת סתירה במציאות. דהיינו: רעיון אחד אומר “אין סתירה במציאות”, ורעיון שני אומר “יש סתירה במציאות בפועל”, מאחר שמצאנו מקרה שבו היא קיימת.

בקיצור, הידיעה הרביעית היא הפרדוקס הנוצר בין הרעיון העקרוני (שלא יכולה להיות סתירה במציאות) לבין המקרה המסוים שניתוחו הראה שישנה סתירה עובדתית במציאות.

לדוגמה:

1. יש חתול בחדר.
2. אין חתול בחדר.
3. העיקרון הלוגי: יכול להיות רק שיש חתול בחדר, או רק שאין חתול בחדר (הם סותרים).
4. שלושת הקודמים נכונים גם יחד.

זהו המפגש בין העיקרון ש-A ו-B אינם יכולים להתקיים בו-זמנית, לבין המסקנה שמצאנו מקרה שבו יש סתירה (כי מצאנו שהידיעות נכונות וגם נכון שהן סותרות). דבר זה עומד בסתירה לעיקרון העל-כללי, לפיו לא ייתכן מקרה של סתירה במציאות.

במילים אחרות, הידיעה הרביעית אומרת, למרות שלא ייתכן שעובדות סותרות יהיו נכונות בו-זמנית, העובדה היא שמצאנו עובדות סותרות שהן נכונות. למרות שבעיקרון לא יכולות להיות עובדות סותרות, אף על פי כן מצאנו עובדות שהן באמת סותרות.

אם כך, ההבדל בין הידיעה השלישית לידיעה הרביעית הוא זה, הידיעה השלישית קובעת ש-A ו-B סותרים זה את זה. הידיעה הרביעית היא המפגש בין העיקרון האומר שלא יכולים להתקיים דברים סותרים שהם נכונים, לבין המקרה הקונקרטי שבו מצאנו שהם באמת סותרים זה את זה. זוהי התנגשות בין העיקרון האחד (שלא יכול להיות שדברים סותרים יתקיימו) לבין המציאות העובדתית שמראה שכן, הדבר ייתכן במקרה המסוים שלפנינו.