אהבה ושנאה

אמת, אהבה וכבוד במחלוקת – איך לכבד ולאהוב את בעלי המחלוקת? איך להתייחס אם חלק מעם ישראל הם רשעים? איך אתה יכול להתייחס אליהם באהבה, בחיבה וברעות – הרי הוא רשע מרושע? האם ניהול מחלוקת מתוך כבוד ואהבה הוא ריאלי במצב שבו יש מחלוקת קוטבית, שבה אחד אומר “כולה שלי” והשני אומר “כולה שלי”? אם […]

פרשת פנחס – קנאות וקיצוניות בשירות השלום: שני המבחנים של הקנאות החיובית בעולם המחשבה הדתית והכללית, קנאות, קיצוניות ופונדמנטליזם נתפסים לרוב כתופעות שליליות והרסניות. עם זאת, מפרשת השבוע – פרשת פנחס – עולה כי קיימת גם “קנאות מבורכת”. כדי שמעשה קיצוני וקנאי ייחשב לחיובי ורצוי, עליו לעמוד בהצלחה בשני מבחנים נוקבים: מבחן המניע הטהור (ההתייעצות

כאשר עוסקים ביחסים ללא תנאים או בקשרים ללא תנאים, אפשר לעסוק בכמה מובנים של קשרים ויחסים כאלה. קודם כל, איננו עוסקים ב“בלי תנאים בכלל”, כי “בלי תנאים בכלל” אין לזה משמעות של קשר ויחסים. כדי לקיים קשר ויחסים עם מישהו, צריך להגדיר תנאים בסיסיים שמאפשרים לקיים יחסים וקשרים בין אנשים שונים. אם באמת אין שום

חוסר איזון מתרחש כאשר אדם נוטה אל הקצה של צד מסוים. דוגמה לכך היא הנטייה להיות קמצן קיצוני או פזרן באופן מוחלט. איזון רגיל, מצד שני, הוא להיות באמצע – קצת מזה וקצת מזה: מעט פזרן ומעט קמצן. האיזון המושלם, לעומת זאת, הוא להיות גם פזרן גמור וגם קמצן גמור בו-זמנית.

האם זוהרן מדאני, ראש עיריית ניו־יורק, הוא אנטישמי? אנטישמי הוא אדם השונא יהודים באשר הם, ללא קשר למעשיהם או לדעותיהם. מדאני מחזיק, בין היתר, בעמדות התומכות בצד הפלסטיני ואינו תומך בעמדת ישראל. האם מי שתומך בעמדה הפלסטינית הוא אנטישמי? לא בהכרח. אנטישמיות מתייחסת לשנאה כלפי יהודים באשר הם – לא כלפי מדיניות מסוימת או מדינה

אהבה ושנאה – האם חייבים לאהוב וחייבים לא לשנוא? השאלה האם חייבים לאהוב ולא לשנוא היא שאלה עמוקה, שיש לה כמה מובנים. ראשית, יש לברר האם מדובר בשאלה עקרונית כללית, או בשאלה על מקרה מסוים. כאן הדיון הוא עקרוני: האם כשם שבני אדם מעדיפים את הטוב על פני הרע, כך בהכרח יעדיפו אהבה על פני

למה השלטון באיראן כל כך שונא את ישראל? האם הדתות מובילות למלחמה או לשלום? יש הרבה תשובות לשאלה הזאת, ואני רוצה להציע אחת: הדת. הדת – כל דת – לעיתים מכבה את התבונה האנושית ומכניסה את האדם לעיוורון מוחלט. לא משנה איזו דת – יהדות, נצרות או אסלאם – כל דת עלולה להפוך לעיוורון מוחלט,

אהבה תמידית נסתרת או אהבה גלויה מדי פעם? בחומש פקודים (במדבר), פוקדים את ישראל מספר פעמים בתחילת הספר ובסופו. מה מטרת המפקד? רש”י בתחילת הפרשה כותב: “מתוך חיבתן לפניו, מונה אותם כל שעה.” אחרי חטא העגל, מונה אותם כדי לדעת מניין הנותרים. וזוהי לשונו: “מִתּוֹךְ חִבָּתָן לְפָנָיו, מוֹנֶה אוֹתָם כָּל שָׁעָה. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, מְנָאָם. וּכְשֶׁנָּפְלוּ

האם אפשר לשנות רגשות רק באמצעות הרצון, ללא שום פעולה נוספת? ראשית, הנחת היסוד של השאלה היא שהרגשות הם תוצאה של סיבות. כלומר, אם אדם מרגיש את רגשותיו באופן אקראי, אז ברור שהרצון להיות שמח לא יכול ליצור את המצב של שמחה – שכן אם האדם יהיה שמח או לא, זהו תהליך אקראי לחלוטין. לכן,

האם אהבת האמת היא כמו אהבת דבר אחר? מבנה השאלה הוא: האם X דומה ל-Y? אם כן, יש לפרק את X לחלקיו, וכן את Y לחלקיו, ולבחון האם חלקיהם זהים או שונים. במקרה שלנו: האם אהבת האמת דומה לאהבת בננה? יש לפרק את המושג “אהבת האמת” ואת המושג “אהבת בננה”, ולבחון את הדמיון והשוני ביניהם.

אמת – האם אהבת האמת היא כמו כל אהבה אחרת? אדם אוהב כל מיני דברים במציאות – אוהב פיצה, אוהב טיולים, וכדומה. השאלה היא: האם לאהוב את האמת דומה לאהוב את שאר הדברים הללו, מבחינת היתכנות? כלומר, האם ההיגיון שבאהבת האמת זהה להיגיון שבאהבת כל דבר אחר, או שמא אהבת האמת שונה מהם באופן מהותי?

קיטוב ודמוניזציה: כיצד דיון ענייני יכול להפחית את השנאה? המחלוקות בין הקבוצות השונות במדינה גורמות לקיטוב, אך ישנם שני גורמים עיקריים שמובילים לקיטוב הזה. הגורם הראשון הוא תוצר אובייקטיבי של עניין המחלוקת עצמו, שבו ההבדלים בדעות ובערכים בין קבוצות שונות יוצרים קיטוב. כפי שהסברנו במאמר אחר, המחלוקות נובעות מהשוני בעדפות ובערכים בין הקבוצות השונות. הגורם