ספק וודאות

משפט שלמה – חוכמה גדולה או החלטה טיפשית? האם משפט שלמה באמת מעיד על חוכמה? אחד הסיפורים המפורסמים בתנ”ך הוא משפט שלמה, המתואר בספר מלכים א’, פרק ג’. שתי נשים באות לפני שלמה המלך, וכל אחת מהן טוענת שהתינוק החי הוא בנה. לאחר ששלמה שומע את טענותיהן, הוא מצווה להביא חרב ואומר:  גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד […]

אמונה מעבר לשכל – האם היא “חבר דמיוני” או “משה אמת ותורתו אמת”? בעקבות מאמר שכתבתי על אמונה ושכל, נשאלתי: “מבחינתי השכל מוגבל, ויש דברים שהוא לא באמת יכול לתפוס, כמו אינסוף וכמו אלוקות. ושם האמונה נכנסת. לדעת שה׳ אמת ותורתו אמת – זו אמונה שהיא מעל השכל. עבור האתאיסטים זה שיגעון, זה חבר דמיוני.

גזלייטינג – הטלת ספק בידיעות והבחנה בין עובדה לפירוש המושג “גזלייטינג” מתאר מצב שבו אדם מנסה לגרום לאדם אחר לחשוב שהוא משוגע, או לפחות לגרום לו להטיל ספק בעצמו, בזיכרון שלו, בידיעות שלו וביכולת שלו להבין את מה שקורה במציאות. לדוגמה, אדם אומר לך דבר מסוים, ולאחר מכן, כאשר אתה מזכיר לו את הדברים, הוא

“היצמד לאמת שלך” – האם כך מגיעים לאמת המוחלטת? יש עצה שאומרת: “היצמד לאמת שלך.” הרעיון הוא שאם האדם יהיה אמיתי עם עצמו, לא ישקר את עצמו ויבדוק את הדברים ביושר, הוא יוכל להתקדם לעבר האמת. אבל מה בעצם אומרת העצה הזאת? לכאורה, כל אדם ממילא נצמד לאמת שלו. אם אני חושב עכשיו שמשהו נכון,

אמת – האם “להיצמד לאמת שלך” ו”להטיל ספק באמונות שלך” נוגדים זה את זה? ישנן שתי עצות כיצד להגיע לאמת המוחלטת. עצה אחת אומרת: היצמד לאמת שלך יותר ויותר, עד שבסופו של דבר, מתוך האמת היחסית שלך, תגיע אל האמת המוחלטת. עצה אחרת אומרת: כדי להגיע לאמת, עליך להטיל ספק באמונות שלך. האם שתי העצות

אמת – לא לדבר שקר או לדבר אמת? את הדבקות במידת האמת אפשר לצייר בשתי דרכים. הדרך האחת היא להשתדל כל הזמן, וככל האפשר, לדבר אמת. הדרך השנייה אינה מתמקדת דווקא בחובה לדבר אמת, אלא בדרישה שלא לדבר שקר, אפילו בטעות. ואם לשם כך צריך לעיתים להיות כאילם – כמו הקבצן כבד הפה – מוטב

פרדוקס הוודאות: מדוע הציפייה לרע קשה לעתים מהרע עצמו? האם ולמה הסבל מהאפשרות לאירוע שלילי קשה יותר מאשר המפגש עם הרע הממשי? שאלות אלו עולות במגוון מצבי חיים: אובדן כספי: עמידה בפני אפשרות לאובדן כספי מעוררת לעתים מתח רב יותר מאשר התמודדות עם אובדן כספי ממשי. קבלה לעבודה: לעתים קל יותר להכיל את הידיעה המוחלטת

פרשת פנחס – קנאות וקיצוניות בשירות השלום: שני המבחנים של הקנאות החיובית בעולם המחשבה הדתית והכללית, קנאות, קיצוניות ופונדמנטליזם נתפסים לרוב כתופעות שליליות והרסניות. עם זאת, מפרשת השבוע – פרשת פנחס – עולה כי קיימת גם “קנאות מבורכת”. כדי שמעשה קיצוני וקנאי ייחשב לחיובי ורצוי, עליו לעמוד בהצלחה בשני מבחנים נוקבים: מבחן המניע הטהור (ההתייעצות

ניתוח יחסי סיבה ותוצאה: האם הסיבה מחייבת את התוצאה או התוצאה מתחייבת מהסיבה? בבואנו לחקור קשר סיבתי, עלינו לבחון שני כיווני חקירה: האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? למראית עין, שתי השאלות הללו נראות זהות לחלוטין. במאמר זה נסביר מהו מקור הבלבול ביניהן, מתי הן אכן זהות ומתי מדובר בשתי שאלות שונות

נס וטבע – האם יש הבדל בין מי שתופס את כל המציאות כטבע לבין מי שתופס את המציאות כנס? האם ניתן לדעת את העתיד? עסקנו במקום אחר בתפיסה הסבורה שכל המציאות הטבעית היא כולה נס, ואין כלל חוקי טבע. מנגד, קיימת שיטה הגורסת שהכול פועל אך ורק על פי חוקי הטבע, ואין שום נס בכלל.