פחד נהיגה – איך להתמודד עם פחד נהיגה? איך להתמודד עם התקף חרדה בנהיגה?
פחד נהיגה מורכב משתי מחשבות: הראשונה, המחשבה שיש סיכוי לתאונה במהלך הנהיגה, והשנייה, המחשבה שיש סיכון אם תאונה אכן תקרה.
ככל שחושבים שהסיכוי לתאונה גדול יותר, כך הפחד מנהיגה גובר. בנוסף, ככל שהסיכון בעקבות תאונה נתפס כגדול יותר, כך הפחד מהנהיגה גדול יותר.
בקצרה, רמת הפחד מנהיגה היא תוצאה של חיבור בין הסיכוי לתאונה והסיכון שהנהג עלול להיתקל בו במקרה של תאונה.
לכן, ניתן להתמודד עם פחד נהיגה על ידי ויסות אחד מהמרכיבים הללו, הפחתת הסיכון במקרה של תאונה או הקטנת הסיכוי לתאונה.
בעיקרון, מספיק לטפל באחד מהם בלבד כדי להסיר את הפחד מנהיגה. עם זאת, יש לבדוק היכן נמצא הקושי, האם הבעיה היא בהגזמה של הסיכון, ואז כדאי יותר לווסת את זה, או שהבעיה נובעת מהגזמה של הסיכוי לתאונה, ואז צריך לטפל בזה.
מה שחשוב הוא לא הסיכוי או הסיכון עצמם, אלא מה שחושבים עליהם. כי יתכן שבמציאות אין סיכוי לתאונה, אך אדם חושב שיש. גם ההפך עשוי לקרות, ייתכן שבמציאות יש סיכוי לתאונה, אך האדם חושב שאין. הפחד נובע ממה שחושבים שיקרה, ולא ממה שקורה באמת. נכון שברוב המקרים יש מתאם בין המציאות לבין המחשבות, אך יש לזכור כי מדובר בשני דברים שונים, לפעמים יש מתאם ביניהם ולפעמים לא.
מה שמוליד את הפחד, אם כן, הוא לא מה שקורה בפועל, אלא מה שחושבים שקורה.
למרות שהעיקר הוא מה שחושבים שקורה ולא מה שקורה באמת, חשוב לציין שמה שחושבים על מה שקורה מושפע גם ממה שקורה במציאות. לכן יש להבחין בין השניים, אם מה שקורה תואם את מה שחושבים, ניתן להמשיך לפעול על פי המידע שבידינו, אך אם יש חוסר התאמה בין המחשבה למציאות, יש לשנות את מה שנדרש לשנות, כדי לבצע התאמה ביניהם.
ברגע שנדע שהמחשבה והמציאות תואמות, עלינו לחולל שינוי במחשבה על ידי שינוי במציאות. לדוגמה, אם אנחנו חושבים שנהיגה שלנו לא טובה, אך המציאות מראה שזו אינה האמת, עלינו לשנות את התפיסה המנטלית ולהתאים אותה עם המציאות.
אם אנו מבחינים בחוסר התאמה בין המנטלי לריאלי, עלינו לשנות את אחד מהם כדי לעשות התאמה. אך אם שני המרכיבים תואמים זה לזה, והחלטנו לשנות את המצב, עלינו לשמור על המתאם בין השניים.
בנוגע לפחד נהיגה, כפי שציינו, הוא נגרם משתי מחשבות, הסיכוי והסיכון של תאונה. כדי להתמודד עם הפחד, עלינו לטפל באחת מהן לפחות.
האם יש השפעה הדדית בין הסיכוי והסיכון?
במקרים מסוימים יש השפעה הדדית, פחד מתאונה יכול להוביל להיסח דעת, איבוד ריכוז והגדלת הסיכון לתאונה, דבר שמוביל להתגברות הפחד. כך נוצרת מעגליות של פחד שמעצים את עצמו.
האם כדאי לטפל בפחד נהיגה?
תלוי. יש לבחון את המצב ולהשוות את העלות מול התועלת של טיפול בפחד. העלויות עשויות להיות פיזיות או נפשיות, ולכן כדאי לחשוב האם הטיפול שווה את המאמץ, תוך כדי הערכת הסיכוי להצלחת הטיפול.
מה לומר למי שטוען כי הפחד מנהיגה לא נובע מחישובים שכליים?
הפחד יכול להתעורר גם ללא חישובים מודעים, אך יש סיבה לפחד, כשנהגים נוהגים בדרכים מסוכנות, הם מרגישים שהסיכון מוגבר, וזה יכול להוביל להתקפי חרדה. כלומר, גם אם הפחד לא נגרם מתוך חישוב מודע, הוא נובע ממחשבה תת-מודעת על הסיכון. כך שהפחד קשור ישירות לתאונות, גם אם לא מדובר במחשבה רציונלית או חישובית.
אם כך, אם הפחד נגרם אך ורק בנהיגה בדרך מסוכנת, אז אנחנו יכולים להבין שהפחד נובע מהמחשבה על התאונה האפשרית. גם אם זה לא נעשה באופן מודע, הפחד תמיד קשור לרגשות סביב הסיכון לתאונה.
איך לטפל בפחד נהיגה?
עלינו לבדוק איך ניתן לשפר את המיומנויות הנהיגה, ואז נדע אם יש לנו שליטה טובה יותר על הסיכון. במקביל, ניתן לשנות את התפיסה של הסיכון על ידי עבודה מנטלית שתסייע להוריד את תחושת הסיכון.
לסיכום, הפחד מנהיגה נובע מהמחשבה על הסיכוי לתאונה, ומהמחשבה על הסיכון שבמה שעלול לקרות אם תאונה תתרחש. כדי לטפל בפחד נהיגה, יש לשנות אחת מההנחות הללו, אם על ידי הקטנת הסיכוי, דרך שיפור מיומנויות הנהיגה, או על ידי שינוי המחשבה על הסיכון שבתאונה.
