שכנוע

פרשת קרח: להתווכח ולצמוח: הסוד שהופך מחלוקת מחורבן לבניין מחלוקת היא דבר בונה או הורס? התשובה היא פשוטה: תלוי איך מנהלים אותה. זה בדיוק כמו אש – היא יכולה להיות רעה ולשרוף הכול, או טובה ולחמם אותנו. הכול עניין של ניהול. אם יודעים איך להתווכח, צומחים מזה; אם לא, המחלוקת יכולה להרוס כל חלקה טובה. […]

ניתוח יחסי סיבה ותוצאה: האם הסיבה מחייבת את התוצאה או התוצאה מתחייבת מהסיבה? בבואנו לחקור קשר סיבתי, עלינו לבחון שני כיווני חקירה: האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? למראית עין, שתי השאלות הללו נראות זהות לחלוטין. במאמר זה נסביר מהו מקור הבלבול ביניהן, מתי הן אכן זהות ומתי מדובר בשתי שאלות שונות

פחד נוצר כאשר אדם אינו רוצה שיתרחש דבר מסוים, ובו בזמן חושב שיש סיכוי שאותו דבר אכן יתרחש. לדוגמה: אדם מפחד להפסיד את כספו, משום שהוא אינו רוצה להפסיד אותו, ובמקביל חושב שיש אפשרות שהדבר יקרה. אם אדם רוצה להתמודד עם פחד זה, עומדות בפניו שתי דרכי גישה עיקריות: אפשרות אחת: לנסות להבטיח לעצמו שהדבר

טיפול בפחד – שכנוע עצמי או הבנת האחדות? פחד נוצר כשאני לא רוצה שיקרה משהו אבל חושב שיש סיכוי שהוא כן יקרה. יש שתי דרכים להתמודד: דרך אחת: לשכנע את עצמך שאין סיכוי שזה יקרה. דרך שנייה: להבין שהכול אחד ואז אין באמת ממה לפחד. לכאורה, אם מצליחים באחת מהן – הפחד נעלם. אבל כאן

הבנה והסברה – איך להסביר נכון? איך להסביר כאשר יש קושי להסביר לעצמנו או לאחרים? מה עושים כאשר יש אי הבנה? כאשר איננו מבינים את עצמנו, מה צריך לעשות? לפעמים, כאשר קיימת אי הבנה בשיח עצמי או בשיח עם אחרים, חוזרים שוב ושוב על הטענות ולא מתקדמים. מה שצריך לעשות במצבים כאלה כדי להתקדם ולהגיע

הסברה והבנה – איך לוודא שההבנה אמיתית ולהסביר נכון? בדיקת הבנה – איך לעשות? מי צריך לתת דוגמה? ראשית, מי אחראי על ההבנה? למי חשוב שתהיה הבנה? מי שמוטלת עליו האחריות צריך לוודא שיש הבנה. מי שרוצה להיות בטוח שיש הבנה, עליו מוטלת האחריות לוודא זאת. ולא מוודאים הבנה על ידי שאילת השאלה “האם הבנת?”

הבנה והסברה – איך להסביר נכון? איך להסביר כאשר יש קושי להסביר לעצמנו או לאחרים? מה עושים כאשר יש אי הבנה? כאשר איננו מבינים את עצמנו, מה צריך לעשות? לפעמים, כאשר קיימת אי הבנה בשיח עצמי או בשיח עם אחרים, חוזרים שוב ושוב על הטענות ולא מתקדמים. מה שצריך לעשות במצבים כאלה כדי להתקדם ולהגיע

סיבה וודאות – האם צריך סיבה כדי להיות בטוחים במשהו? המושכלות הראשונות נכונות מפני שכך אנו מרגישים. אין להן סיבה חיצונית. לדוגמה: כאב הוא רע – פשוט מפני שכאב הוא רע. למה אנחנו לא רוצים שיכאיבו לנו? ככה. אין סיבה למה לא לרצות כאב. עוד דוגמה: מי אמר שאנחנו בכלל רואים משהו? אולי איננו רואים

הוכחה ושכנוע בדרך השלילה ובאמצעות סתירה הבדל בין הוכחה לשכנוע: שכנוע יכול להסתמך על מניפולציות או הטעיה, בעוד שההוכחה מבוססת על נכונות אובייקטיבית של טענות. במאמר זה, המונח “שכנוע” מתייחס להוכחה. שאלת המחקר: כיצד לשכנע חולה נפש החושב שרודפים אחריו שדים? ניתן להרחיב שאלה זו גם למקרה של אדם חכם החושב שרודפים אחריו פילים, שכן

שאלות – איך להציג שאלה: לקצר או להאריך? כאשר מציגים שאלה, ניתן להציג אותה בשתי דרכים עיקריות: בצורה תמציתית וקצרה, או בצורה רחבה ומפורטת, הכוללת סיפורים משלימים והסברים. השאלה היא: מהי הדרך הטובה ביותר להציג שאלה כדי שתהיה ברורה ומובנת ככל האפשר? היתרונות של שאלה קצרה ותמציתית: מיקוד: השאלה מתומצתת למילים ספורות, מה שמאפשר למתבונן

סוגי שאלות – מהי ההבחנה בין שאלות אובייקטיביות לסובייקטיביות? בחיינו קיימים דברים סובייקטיביים, כלומר כאלה התלויים בתחושה האישית והפנימית שלנו. מנגד, יש דברים אובייקטיביים, שהם נכונים מטבעם וניתנים לאימות על ידי כולם. הבחנה זו קיימת גם בעולם השאלות שאנו שואלים – ישנן שאלות סובייקטיביות וישנן שאלות אובייקטיביות. כאשר אנו שואלים שאלות סובייקטיביות, התשובות אמורות להיות

שאלות לעניין: איך לנסח שאלות ברורות ומדויקות? לפעמים, כששואלים שאלות את עצמנו או אחרים, יש נטייה להוסיף המון רקע והסברים סביב השאלה. שאלות כמו: “למה נוצרה השאלה?”, “איך נוצרה השאלה?”, “מתי התחילה השאלה?”, “מי שמע את השאלה?” ועוד, מוסיפות מידע רב אך לא תמיד חיוני. אם המטרה היא להתמקד במהות השאלה ולשמור על ריכוז, צריך

  אסטרטגיות חשיבה: איך להתכונן לכל אפשרות בדיונים כאשר אתה מקיים דיון על נושא מסוים, אם יש לך שכל, אתה צריך להיות ערוך לכל האפשרויות. למשל, לעשות סימולציה מחשבתית: אם יענה בדרך אחרת, מה עליי להשיב? ואם ישיב בדרכים אחרות, מה להשיב לו? כך, לא תלוּי רק בניצול חוסר הבנתו של בן השיח, אלא גם

טענות ותגובות: כיצד להגיב באופן שלא ניתן להפריך את התגובה? לעיתים אנו נתקלים בטענות שונות כלפינו, וכל תגובה או טענה נגדית שנעלה עשויות להוביל לטיעוני נגד שינסו לסתור אותנו. השאלה היא: האם קיימת טענת-נגד מוחצת שאין עליה תשובה? באופן עקרוני, ניתן להשיב על כל טענה בדרך זו או אחרת, ואין טענה שלא ניתן להגיב עליה.

שכנוע – איך לגרום לאנשים להסכים איתנו? למה לא מצליחים לשכנע? מה ההבדל בין שכנוע אמיתי למניפולציה? אפשר לשכנע מישהו באמצעות שכנוע אמיתי, ואפשר גם לשכנע אותו בעזרת מניפולציה ודמגוגיה. שכנוע אמיתי הוא שכנוע שנובע מכוח האמת והצדק, בניגוד לשכנוע מניפולטיבי שבו נעשה שימוש בתעלולים רטוריים, כשהמשוכנע לא מצליח להבחין במניפולציה שעושים עליו. התנאי הבסיסי